דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

"אנו חבים לנופלים חוב עצום, ואת החוב הזה אנחנו פורעים יום יום בבניית הארץ הזו ובשמירה על אורח חיינו הקיבוצי המיוחד"

טקס הזיכרון השנתי שהתקיים השבוע לזכרם של 3,093 חברי וחברות, בני ובנות התנועות הקיבוציות שנפלו בעת שירותם הצבאי ובפעולות האיבה, עמד בסימן 20 שנה ליציאת צה"ל מרצועת הביטחון בדרום לבנון. הטקס התקיים בנוכחות מצומצמת ובהתאם למגבלות וההנחיות הנגזרות ממגפת הקורונה
בריג'יט מלוא, אמו של רס"ן נדב מלוא ז"ל משדה אליהו נושאת דברים בטקס באנדרטה לזכר חללי הקיבוצים
בריג'יט מלוא, אמו של רס"ן נדב מלוא ז"ל משדה אליהו נושאת דברים בטקס

בטקס, שנערך באנדרטה לזכר חללי הקיבוצים שבמועצה האזורית מגידו, אשר תמיד נמצאת במצב תחזוקה מצוין הודות לטיפולו המסור של איציק שפרן מעין השופט, השתתפו פעילי התנועה הקיבוצית, משפחות שכולות שנטלו חלק בטקס ומקצת ממתנדבי שנת השירות בתנועה הקיבוצית ותנועות הנוער.

הטקס נפתח בנגינת כינור של רבקה רוגע רם לשיר 'מה אברך', ולאחריו פתחה מנחת הטקס, בתיה רזניק ואמרה: "הטקס יעמוד בסימן 20 שנה ליציאת צה"ל מרצועת הביטחון בדרום לבנון. מלחמת התשה - בת 18 שנים, שלא זכתה עד היום להכרה הראויה לה. המלחמה שהחלה, עם סיום מבצע שלום הגליל, ויציאת צה"ל מבירות, בספטמבר 1982 - התאפיינה בשלבי לחימה שונים, אך עיקרה היה בפריסת כוחות צה"ל בקו מוצבים בדרום לבנון בשנת 1985 - במה שמוכר בשם "רצועת הביטחון". מועד סיומה היה לפני 20 שנים בדיוק, עם נסיגת כוחות צה"ל ב- 24 במאי 2000."

את אבוקת הזיכרון הדליקה שלומית סיבוני, אמו של סמ"ר אסף סיבוני ז"ל, מקיבוץ ניר עם אשר נפל באסון המסוקים. לאחר מכן קרא את ה'יזכור' שמוליק כהן, אביו של סמ"ר מורן כהן ז"ל מקיבוץ אשדות יעקב איחוד, אשר נפל במלחמת לבנון השנייה. אלעד פשחור, אחיו של סגן יפתח פשחור ז"ל מקיבוץ עין הנצי"ב שנפל בקרב בלבנון בשנת 1985, אמר תפילת קדיש.

האלוף במיל' עמירם לוין, מפקד פיקוד הצפון לשעבר בין השנים 1994-1998, אמר: "אין כמעט מישהו, אין משפחה בחברה הבוגרת שלנו שלא חווה את המלחמה הארוכה והאכזרית הזו, כל אחת ואחד וזיכרונותיו, כל אחד וחוויותיו, כל אחד ולקחיו. כמעט כל אחת ואחד מאתנו השאיר שם משהו מעצמו. בשבילי זה בעיקר פרצופים, זה דמויות, זה ריחות של אבק שריפה מחברים מפויחים, פצועים וחללים. עשרות מטובי חבריי ופקודיי שלא הצלחתי להשיב הביתה, אלפי לוחמים ומאות מפקדים שלחמו שם ימים, חודשים ושנים. וכן, גם כמובן מחשבות ולקחים איפה שגינו ומה אפשר היה לעשות טוב יותר, את מי היה אפשר להשיב למשפחתו ולא השבנו". (לדברים המלאים של עמירם לוין: לחצו כאן)

המשתתפים השנה בטקס המצומצם
המשתתפים השנה בטקס המצומצם

אלי בן שם, יו"ר ארגון "יד לבנים", אביו של סגן קובי ז"ל שנפל באסון המסוקים, התייחס לתקופה האחרונה בצל מגפת הקורונה ואמר: "אנחנו נמצאים כעת בתקופה מאוד מיוחדת ועברנו יום זיכרון שכמותו לא היה מאז קום המדינה. היה יום זיכרון מאוד מיוחד והמשפחות נשמעו להוראות ולא פקדו את קברי יקיריהם.  מפריע לי שלא יודעים להעריך את מספר המתים מקרב התנועה הקיבוצית ותרומתה להקמת המדינה. אתם חייבים להעביר את המסר ואת תרומתם של הנופלים לקום המדינה. 20 שנה לאחר הנסיגה מלבנון ואין שם למלחמה שהתקיימה בין שתי המלחמות המוכרות. חשוב לציין ולזכור את נופלי לבנון. חובת כולנו לכבד ולזכור אותם ולתת שם למלחמה ואות ללוחמיה". 

את דבר המשפחות השכולות, הביאה בצורה נוקבת ומרגשת אורנה שמעוני, אמו של סגן איל שמעוני ז"ל, מקיבוץ אשדות יעקב מאוחד ומהפעילות הבולטות למען היציאה מלבנון: "אני אומרת זאת לראשנה בפומבי כאן, ביום בו אנו זוכרים את בנינו ובנותינו. ידע כל עם ישראל שהשכול לא לקח מאיתנו את יכולת החשיבה וההנהגה והשאיר לנו רק את הבכיינות והנהי. ההיפך מכך. אלפי המשפחות של התנועה הקיבוצית הגדולה, הן משפחות יוצרות, כל יצירה, כל הנצחה שהן מקימות היא למען הקהילה, אמירתן עם כאבן, הוא בדרך כלל כדי שכולם יבינו מה זה כאב, אובדן וגעגועים.

אני רוצה מכאן לומר בפניכם המנהיגים, צריך לפתוח כל תלם ולחפש הידברות בכל מקום, גם עם השטן, רגע לפני מלחמה. מלחמה היא הפתרון האחרון. כולנו, גם אתם, המנהיגים יודעים חלק מתוצאותיה והוא הרחבת משפחתנו, היחידה שאיננו רוצים להרחיב". (לדברים המלאים שאמרה אורנה: לחצו כאן).

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר: "למרות הסיבות והמגבלות, התעקשנו לקיים את טקס הזיכרון, גם אם במתכונת מעט שונה. כאן, על לוחות האבן חקוקים שמותיהם של 3091 נופלים. מספר עצום... מפלצתי, חלקן חסר הפרופורציות  של התנועות הקיבוציות במחיר הדמים הכבד שאפשר את הקמת מדינת ישראל, ומבטיח את קיומה, ביטחונה ושגשוגה. אנו חבים לנופלים חוב עצום. ואת החוב הזה אנחנו פורעים יום יום בבניית הארץ הזו ובשמירה על אורח חיינו הקיבוצי המיוחד. אורח חיים שידע אסונות ואתגרים קשים בעבר, והוכיח גם בתקופה המאתגרת הזו, את כוחן של הקהילתיות, הערבות הדדית והאחריות חברתית. 

השנה, 20 שנים לאחר יציאת צה"ל מלבנון מתחילה מדינת ישראל להכיר באותה מלחמה קשה, מתישה, ארוכת השנים ברצועת הביטחון של דרום לבנון. הקדשנו את טקס הזיכרון השנה לבנינו שנפלו במערכה קשה זו".

מזכ"ל התנועה הזמין לשאת דברים את בריג'יט מלוא, חברת קיבוץ שדה אליהו, אמו של רס"ן נדב מלוא ז"ל מן המפקדים הבולטים שאבדו לצה"ל, שאבדו לישראל, בהרי לבנון: "להיות הורה לחייל בשנות ה-90 היה דבר מורכב. ליווינו את הבנים לשער פאטמה ביום הראשון של התעסוקה וחיכינו להם לאחר 4 חודשים בעת הירידה מהקו. ברגע שעלו לקו התמלאנו חרדות, הקשבנו לחדשות לעתים קרובות וידענו לפרש אותן. ביקשנו מהבנים לוותר על החופשות בגלל הסכנות שארבו להם בכבישי דרום לבנון. הלכו לישון בידיעה שהבנים שוכבים במארב, וקיווינו שיהיה מאוד קר כדי שהמחבלים לא ירצו לצאת.

ניר מאיר
מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר בטקס

בשיחת הזום שקיימנו השנה ביום הזיכרון עם חבריו של נדב מהאזרחות והשירות הצבאי, הבהרנו להם שמבחינתנו אין מקום לרגשות אשמה כי אין אשמים במלחמה, כמו שאין טעם למסקנות בדיעבד. לעומת זאת, כדי להיות ראויים לנדב ולכל הנופלים עלינו לחיות חיים ערכיים ומשמעותיים. אין ספק, גם "מלחמה ללא שם" משאירה צלקות. אצל חלק הן הגלידו ואצל חלק הן ממשיכות לדמם. כולי תקווה שבזכות הרשתות החברתיות והלגיטימציה לדבר, לשאול ולהרגיש יוכלו הלוחמים למצוא שקט ושלווה לנפשותיהם".

איציק חולבסקי, ראש המועצה האזורית מגידו: "כבוד גדול למועצה אזורית מגידו, שאתר ההנצחה לזכר נופלי התנועה הקיבוצית נמצא בשטחה. אנו כאן  לזכור את אלפי הנופלים, 3093 חברי קיבוצים, שמסרו את נפשם ואת גופם במערכות ישראל והבטיחו לנו במותם את קיום המדינה, עצמאותה ובטחונה. את הלקח של הדשדוש המדיני כולנו חייבים לזכור ולפעול תמיד לחיזוק העוצמה הצבאית ובמקביל לא להפסיק לרגע את החתירה להסדרים מדיניים."

כמדי שנה, אורגן הטקס כולו על ידי הכוחות המקומיים בתנועה - מנהלת מטה התרבות, ריקי רז, איציק שפרן שאחראי על האנדרטה מטעם התנועה, יעל רז לחייני ממטה התרבות של התנועה, רכז האזור בתנועה, רוני ברניר, יו"ר סניף יד לבנים הקיבוצי, ד"ר אירית בר-נתן ושאר פעילי התנועה שהתגייסו להפקת הטקס והאירועים הקשורים בו.

את זר המשפחות השכולות הניחו אלי בן שם וד"ר אירית בר-נתן.

את הזר לזכר הנופלים בלבנון הניחו הדס דניאלי ילין, מנכ"לית התנועה הקיבוצית וסגן עומר גרשטיין בנו של תא"ל ארז גרשטיין ז"ל. (לידיעה נפרדת: לחצו כאן)

את זר המועצה האזורית מגידו הניחו איציק חולבסקי, ראש המועצה האזורית מגידו ומרים סדן, אמו של סמל ניב סדן ז"ל מקיבוץ מגידו.

את זר תנועת הקיבוץ הדתי הניחו אמיתי פורת, מזכ"ל תנועת הקיבוץ הדתי ודינה פשחור, אמו של סגן יפתח פשחור ז"ל מקיבוץ עין הנצי"ב.

את זר התנועה הקיבוצית הניחו ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, בנו של רס"ן אריה מאיר ז"ל מקבוצת שילר ולירז ברנד, מנהל מחלקת שנת השירות בתנועה הקיבוצית, אחיו של טוראי עמר ברנד ז"ל מקיבוץ נען.

את זר תנועות הנוער ומתנדבי שנת השירות הניחו רונית שניר, מזכ"לית השומר הצעיר יחד עם יפעת ספרן, מתנדבת שנת שירות מהמחנות העולים, קרובת משפחתו של טוראי נוח בוכבינדר ז"ל מקיבוץ בית קשת וגלעד אזולאי, מתנדב שנת שירות מהשומר הצעיר, קרוב משפחתו של סמ"ר אבנר שץ ז"ל מקיבוץ חפץ חיים.

הוספת תגובה חדשה