יחד במסע אל עתיד טוב יותר עבור ילדינו במטרה לשמור על החינוך הקיבוצי היקר לכולנו!

‏

הפסיכופדגוגיה העומדת כנר לרגלי החינוך הקיבוצי בגיל הרך היא זו שהרימה אותו והיא זו העלולה לקבור אותו בעודנו חי. למה? חשוב לי לפתוח בראשית דבריי כי הדברים נכתבו מתוך אהבה ורצון לפקוח את עיניכם המקצועיות. 

לאורך שנים התנועה הקיבוצית ידעה להתחדש ולהתפתח עם הקדמה החברתית בארץ ובעולם. להיות ההולכת בראש המחנה החינוכי. כל זאת בשונה מימינו אנו: לצערי הרב, זו תקופה לא קצרה שאני פוגשת מערכות חינוכיות בקרבנו המדברות עדיין בשפה שהתאימה לעת המעבר מלינה משותפת ללינה משפחתית, לתקופה בה רצינו להבהיר שחינוך בגיל הרך צריך להיעשות ע"י מבוגרים המכשירים עצמם לכך. שעבודה עם ילדים רכים היא איננה דבר של מה בכך.

ומה יצא? שמזה שנים, יש בינינו מי שדורכים במקום עם שפה ארכאית, היררכית ושיפוטית מאין כמוה- הן את ההורים והן את מי שמעז להרים ראש ולשאול שאלות מתריסות לגיטימיות לחלוטין על דרך החינוך. ובמצב זה, הפחד משינוי הוא המוביל את קבלת ההחלטות ולא אחת משפיע על המקצועיות.

מי שמעז להציב סימני שאלה- מודר מהחברה הכי דמוקרטית כביכול. אז די, עם יציאתי לחופשת לידה, החלטתי שלא לשתוק ולתת לקבוצה שהיוותה עבור התנועה הקיבוצית כולה אוטוריטה מקצועית, ובשל חילוקי דעות מקצועיים ואישיים החליטה לעבוד באופן עצמאי ולא עם חיבור לתנועה הקיבוצית להמשיך ולהסית את השטח בו הן אוחזות שנים רבות בטענה לבלעדיות על ההבנה והפצה של חינוך קיבוצי איכותי.

עולם הגיל הרך התקדם, רבותיי, התורה לא מתמצת בסדר יום, חצר וגדר.  אלא כוללת גם שיח על איכות אינטראקציות בין מבוגרים לילדים- ולא רק על דרך הצבת הגבולות להם ולהוריהם!

המודל ההיררכי התפרק מזמן, שיטות 'אבחון המערכת ואבחון מערכות היחסים' או בשם המקור שלהם: 'מפת מערכת' לא הוכרו ככלים אקדמיים לא בארץ ולא בחו"ל בשום צורה ודרך. כשהעולם מדבר היום על כלי מיפוי  אובייקטיביים כמו ITERS, DAP,CLASS  בעוד אצלנו יש הממשיכים להטיף כמו אחרוני הרבנים האורתודוקסיים על מודלים לא מדויקים ולא יעילים שלא מדברים עם אף גוף ממלכתי בשפה שאינה מתבדלת.

בחודשים האחרונים פונים אלינו יותר ויותר קיבוצים לצורך תיקון העוולות הארגוניות שנוצרו עקב הדרכה שגויה לא מקצועית ולא מעודכנת, מאחזת עיניים, דוגמטית ומיושנת שיצרה בעיות קשות של ניהול כושל תוך ניצול עובדות הגיל הרך מרמת המנהלת ועד אחרונת המטפלות. מערכות ליווי שיצרו תלות עושקת במעטה של הצמחה. על איזו הצמחה בדיוק מדובר כאשר מנהלת ותיקה צורכת הדרכה שבועית קבועה של 6 שעות ויותר? מי מצמיח את מי בדיוק?

בקיצור- אפשר להמשיך לטמון את הראש בחול.  אבל דעו לכם, זו האחריות של כולנו לתוצאות הדרך הזו. לא יתכן שקיבוצים ייפנו לתנועה הקיבוצית רק בעת משבר מול מוסדות המדינה בגלל נזקים שאנחנו גורמים לעצמנו בדרך ולצפות שהתנועה תצילנו מידם!

אז מה כן אם כך?

ראשית, בואו נפסיק להגיד לעצמנו שאנחנו יותר טובים בפדגוגיה- הפסיכולוגיה- בארגון ובראייה המערכתית כי זה פשוט שקר אחד גדול, יותר מזה- אמירות אלו לא מייצרות צמיחה אלא גורמות לנו לקיפאון מחשבתי ומשאירות אותנו עוד דור מאחור- עד שנמות או עד שיכתיבו לנו מלמעלה איך להתנהל.

שנית, אני מציעה להמשיך ולנהל דיאלוג מכבד עם מוסדות המדינה שלנו (כי כל עוד אנחנו בוחרים להמשיך לחיות כאן זו חובתנו האזרחית כמו גם זכותנו).

שלישית, חשוב שכולנו נבחר להתפתח, לפתוח את העיניים, הראש והלב, שנפסיק לפחד ולהתבצר באקסיומות מיושנות שאבד עליהן הקלח- העולם גדול, יש לנו עוד המון מה ללמוד ועוד הרבה לאן להתפתח...קחו לדוגמא את תחום הטיפוח הרגשי הלא מטופל במחוזותינו- כי סדר היום המקודש שלנו תופס נפח יותר גדול בשיח עם הצוותים החינוכיים.

התנועה הקיבוצית רואה את חובתה, לצד קידום תהליכים רגולטוריים וארגוניים עם משרדי הממשלה, להמשיך ולפתח את הפדגוגיה, את הלמידה ואת החקר של העוסקים בגיל הרך ובחינוך הקיבוצי בפרט. לשם כך, הוקם בחודשים האחרונים שולחן הדרכה חדש המונחה ע"י טובי המרצים הבכירים בתחום הגיל הרך ארץ, בשיתוף האוניברסיטאות המובילות בתחום: תכנית שוורץ באוניברסיטה העברית, התפתחות הילד באוניברסיטת חיפה והתפתחות הילד באוניברסיטת בר אילן. בסיוע מימוני של אגף מעונות היום במשרד הרווחה. כל זאת במטרה לייצר אינטגרציה מהמתקדמות ביותר בעולם המפותח (מדינות ה- OECD) בין החלקים הפדגוגים והידע ההתפתחותי, לבין התקנים הארגוניים, המערכתיים והצרכים בשטח. על רקע זה, יוצאים אחת לתקופה מסמכי עמדה משותפים עם מוסדות המדינה, תווי תקן ומסמכים מכוונים שמטרתם לסייע לכם, הקהילות, בניהול מקצועי בכל אותם ההיבטים תוך שימור מיטבי של הגיל הרך הקיבוצי על תכניו הייחודיים.

חובת השטח להיות חלק בשיח ובתהליכים אותם מקדמת התנועה- היא זו הרואה את טובת כולם ללא מידור ולא מתוך שיקולי פרנסה, בניגוד לגופים פרטיים כאלה ואחרים...

ואם בתו התקן עסקינן- בתאריך 03.12.17 התקיים כנס השקה לתו התקן המעודכן. בו תמצאו אמירות ברורות יותר על מקומה ותפקידה של המחנכת בגיל הרך בעבודתה עם הילדים כגורם מתווך, מכיל ורגיש, תפקידה של מנהלת הגיל הרך על הרגישות הנדרשת בעבודתה עם צוותים והורים,  הגדרות תפקידים ברורות לכל מי שעוסק בגיל הרך הקיבוצי, הנחיות בתחום העבודה תחת פיקוח רגולטורי- איך עושים את זה נכון, הנחיות בתחום החירום ועוד.

בואו נתקדם יחד במסע אל עתיד טוב יותר עבור ילדינו במטרה לשמור על החינוך הקיבוצי היקר לכולנו!

בברכת שנה אזרחית טובה, והצלחה לאגף החינוך התנועתי בכל משימותיו העתידיות!

חלי זלינגר

מנהלת הגן הקיבוצי היוצאת