דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

"אני מקווה שבשנים הקרובות נראה את הקיבוצים הולכים מתחזקים גם במובנים של זהות וחוסן קיבוצי"

ראיון סיכום עם ד"ר רינת גלילי, ראשת אגף חברה היוצאת
רינת גלילי
ד"ר רינת גלילי. "חזרה לחיי קהילה עשירים"


בסוף החודש הקודם סיימה ד"ר רינת גלילי (נירים) שש שנים בראשות אגף חברה בתנועה. אנחנו מדברים איתה דקות אחרי שהותרה לפרסום הידיעה כי צה"ל חשף מנהרה שיצאה מחאן יונס ממש אל עבר קיבוצה שלה. גלילי, ששימשה בעבר מזכירת הקיבוץ ותפקידים רבים נוספים במועצה האזורית, לא מופתעת ולא מתרגשת במיוחד אבל מודה שהיא שמחה על כל פעולת חשיפה כזו של צה"ל "כי זוהי מנהרה אחת פחות וכי פעולות כאלה נותנות תחושה של הגנה".

גם גלילי עצמה לא לוקחת יום אחד של חסד למנוחה, וממשיכה מיד לתפקיד במועצה האזורית בני שמעון בתור מנהלת "תוכנית להבה" שהיא תכנית ייחודית למניעת מצבי סיכון בילדים ובבני נוער וכמנהלת המרכז לטיפול משפחתי במועצה. "התפקיד לא היה מאויש במשך זמן אז הייתי צריכה להיכנס ישר". בנוסף עוסקת בעבודה טיפולית בקליניקה בנירים.

רינת, את מסכמת שש שנים של עשייה משמעותית מאד

"מבחינתי זה היה מאד מאתגר ומאד מעניין. הייתי בתקופה של מפנה בקיבוצים ושינוי כיוון. השינוי הזה מהיום שהגעתי ועד היום שעזבתי הוא שינוי משמעותי מאד. ממצב של הישרדות למצב שאפשר להסתכל ולבחון שאלות של זהות ומשמעות. אם נסתכל על הסולם של מאסלו– אז קפצנו את כל הסולם, ובמובן הזה זה יותר מאתגר, כי הישרדות זה מצב חירום שבו מחפשים איך להיחלץ כל יום מחדש ואילו משמעות מחפשים בשאלות שהתשובות שלהן לא בהכרח קלות ובטח לא חד משמעיות ומעוגנות בדברים ממשיים בפועל. למשל, כניסה של חברים חדשים לקיבוץ מבוסס, חברים שלא בהכרח רואים עין בעין את השותפות עם ותיקי הקיבוץ. לא כולם גדלו על בסיס שוויוני ועל בסיס הערכים שהובילו את הקהילה בצורה מובנת מאליה. בשש השנים שלי ראיתי את המעבר הזה. מעבר מחברה שהיא פחות או יותר הומגנית – לא מבחינת מוצא או תפיסה, אלא מבחינת החינוך והרקע הדומה, תפיסה קיבוצית כמעט אחידה של בוגרי תנועות נוער, גרעיני נח"ל וכדומה, אל חברה הרבה יותר הטרוגנית בכל מובן שהוא".

מה הדבר שאת שמחה על הצלחתכם בו?
"שלושת התחומים שהובילו אותי הם – ערבות הדדית, מנהיגות וזהות. בכל תחום יש כמה הישגים.
בתחילת עבודתי היה עיסוק רב בשאלת גובה הפנסיה. הדיון על כך היה ממושך ולווה במאבקים לא פשוטים. הצוות התנועתי בו השתתפתי יחד עם נציגי המחלקה המשפטית ואגף הכלכלה, עסק בנושא זה ימים רבים עד ליצירת הנוסח שעוגן בתקנות.
היום, רוב רובם של הקיבוצים משלמים פנסיה של למעלה מ40 אחוזים מהשכר הממוצע במשק. לחברים של מעט הקיבוצים שמתקשים בכך, הקמנו את קרן ס.ל.ע. שבראשה עמדתי, שמסייעת במתן קצבת פנסיה לחברים בקיבוצים שלא יכולים לעמוד במינימום הנדרש לטעמנו. זה לא מובן מאליו שתנועה דואגת לכל חבריה ומאפשרת לוותיקים להזדקן בכבוד. אני מקווה שיותר קיבוצים יתרמו לקרן ואולי פעם ניתן יהיה לתת לחברים המסתייעים בקרן, קצת יותר. הפתרון שניתן לנושא הפנסיה איפשר לנו להטמיע ולפתח את תחום הערבות ההדדית בקיבוץ לכלל החברים וילדיהם. בין השינויים שהובלתי היה הקמת מטה לביטחון סוציאלי. שמטרתו היא להכשיר את ממלאי התפקידים בתחום, לניהול כלל המקורות לערבות ההדדית בקיבוץ.

נושא נוסף בו עסקתי, הוא חיזוק הנהגות הקיבוצים. המשימה הראשונה שלי הייתה לחפש שותפים מתאימים, ולבנות איתם קורס למנהלי קהילה. עד אז, ההכשרה היחידה בתנועה הקיבוצית הייתה קורס מזכירים של המטה השיתופי, שלא ענתה על צרכי מנהלי הקהילה בקיבוץ המתחדש. לאחר בחינה של מספר אפשרויות, בחרנו במרכז האקדמי רופין – והשאר היסטוריה. השנה התחיל המחזור החמישי של הקורס למנהלי קהילה. במהלך השנים הוספנו ברופין קורסים לממלאי תפקידים נוספים, כמו מנהלי עסקים, מנהלי פנסיה ובטחון סוציאלי, מנהלי מערכות חינוך ועוד. חלק מהתהליך היה להרחיב את התפקיד של מחלקת משאבי אנוש בתנועה למחלקה לפיתוח הון אנושי שעוסקת בקידום ופיתוח הנהגות בקיבוצים בנוסף לקידום תחום משאבי אנוש.

פן נוסף של העצמת מנהיגות הקיבוצים היא פעילות היחידה לנשים ומגדר. התחלנו בקורס דירקטוריות לפני מספר שנים, ומאז יש בתנועה ובמועצות האזוריות קורסים רבים שמטרתם קידום נשים לתפקידי הנהגה והובלה.

במהלך השנים האחרונות יצאו רובם של הקיבוצים משלב ההישרדות הקיומי הפיזי. הקיבוצים הפכו למוקד משיכה. הצטרפותם של חברים חדשים רבים, חידדה את הצורך של כל קיבוץ לבחון את דרכו ואת ערכיו. תהליכים אלו והצורך בלהיות רלוונטיים הביאו את האגף שלנו לעסוק בנושא הזהות הקיבוצית על כל רבדיו. הצמיחה המואצת בקיבוצים הביאה אותנו לשינוי היעוד של המטה לצמיחה דמוגרפית. מצאנו כי אין צורך יותר במחלקת קליטה בקיבוצים ושיווק הקיבוצים. החברים החדשים מגיעים גם בלי התנועה. אי לכך, שינינו את העיסוק העיקרי של המטה להתמקצעות בנושא איחוד הסטטוסים בקיבוץ ובסיוע לקיבוצים שעוסקים בשאלות חזון וזהות.
העיסוק בזהות הקיבוצית מתרחש גם במחלקות אחרות באגף. מטה התרבות מוביל יחד עם אגף החינוך את התכנית "כזה ראה וחדש", העוסקת ביהדות כמרכיב זהות בקיבוץ, והיחידה לקואופרציה עוסקת בקואופרציה כמרכיב של זהות קיבוצית".

איך את רואה היום את מצב חברי הקיבוצים אחרי השינוי? איך התנועה תורמת לאיזון מחדש?

"אפשר לדבר על השינוי בכמה מימדים – בשנים הראשונות אחרי השינוי יש תהליך דומה ברוב הקיבוצים – אנשים מסתגרים פנימה לתוך ביתם שלהם. יש צמצום בשדרת הניהול, בחלקם גם צמצום במנגנון הערבות ההדדית. ככל שעובר הזמן מהמעבר לשינוי, יש מגמה של מטוטלת – חזרה לתרבות, חזרה לחיי קהילה עשירים, יותר השקעה בקהילה וחזרה להרחבת שדרות הניהול ומנגנוני הערבות ההדדית. גם העובדה שהפנסיה ברוב הקיבוצים עלתה הביאה לעלייה בתחושת הביטחון בקרב החברים הוותיקים.

בכל הקשור לתנועה – איחוד כל מחלקות הבריאות, הרווחה והפרט הביאה לתכלול המערכת בכל הנוגע לערבות הדדית. בנוסף, שמנו דגש מיוחד על הביטחון הסוציאלי בקיבוץ– ביטוחי סיעוד, בריאות, פנסיה, צריכים מיוחדים, והקמנו קורס שמכשיר חברים לממוני בטחון סוציאלי. בנוסף, עסקנו הרבה בנושא צרכים מיוחדים, השתתפנו יחד עם ארגון "אהדה" (ארגון הורים לבעלי מוגבלויות בתנועה הקיבוצית) ורשם האגודות ביצירת גילוי דעת בנושא ועדות לצרכים מיוחדים. כמו כן בימים אלו מסתיים תהליך של ריענון כולל של "הסכם אהדה" – הסכם בין משפחות של בעלי צרכים מיוחדים, ובין הקיבוץ, בשיתוף עם אהדה. המטרה היא להתאים את ההסכם הקיים לצרכי החברים והקיבוץ בימינו אנו.

הישג נוסף הוא הסיוע של מחלקת הבריאות בהקמת המרפאות המשותפות, זאת לצורך איגום המשאבים של קופת חולים ושירות טוב יותר לטובת חברי הקיבוץ. לצד מתן מענים לחברים המתקשים בהוצאת המרפאות מהקיבוצים.
כמו כן, סיימנו את הטיפול בכל הקשור לבתים הסיעודיים בקיבוצים, וסיוע לקבלת המשאבים לאותם קיבוצים המבקשים להשאיר את הבית הסיעודי אצלם תוך עמידה בתו התקן המחמיר של משרד הבריאות. חשוב לציין, שגם היום אנחנו מהווים כתובת לפניות פרט לחברים המרגישים כי אינם מקבלים מענה מספיק בקיבוצם".

מה האתגר הגדול שעוד ניצב בפני אגף חברה, בפני התנועה?

"האתגר הגדול הוא בתחום הזהות הקיבוצית, ובנוסף היכולת של הקיבוצים לקיים את השיח על הזהות בצורה בונה ומכילה.
השנה הקמתי עם אנשי אגף חברה ונציגי מחלקות אחרות בתנועה צוות רחב שעסק בנושא זהות קיבוצית, ובנה מדד לחוסן קיבוצי, שבעזרתו יכול כל קיבוץ לבחון עצמו ולהחליט על הכיוון אליו הוא רוצה ללכת. אני מרגישה שבקיבוצים רבים מתחילים לשאול את השאלות האלה בדיוק, לקיים תהליכים של חיפוש זהות מדויקת יותר ומתאימה לכל קיבוץ בתהליכים אותם הוא עובר, אבל עוד רבה הדרך וגם לתנועה כולה מדובר באתגר גדול, להוות עוגן מלווה לקיבוצים בתהליכים אלו, לספק תמיכה מניסיונם ומראייתם את כל הקיבוצים, ואני מקווה שבשנים הקרובות נראה את הקיבוצים מתחזקים עוד יותר גם במובנים האלו של זהות וחוסן קיבוצי.
לסיום, חשוב לי להודות לכל לשותפים שלי באגף חברה וקהילה, אתם נבחרת החלומות וחברים אמיתיים. אני מודה לשותפים שלי בהנהלה, לניר המזכ"ל ולגיל המשנה למזכ"ל, למנהלי האגפים, למחלקה המשפטית ולכלל הפעילים על חברות ועל העבודה המשותפת. אני מאחלת לאיילת גלס, מחליפתי, המון בהצלחה. יש עם מי לעבוד והאתגרים מרובים". 

תגובות

בעתיד לא יהיה צורך בחוסן עסקי או פיננסי
מאיר הורביץ
תוך כמהשנים מעטות יבוטל הכסף כליל ול אחד יקבל את צרכיו לפי בשבתו. http://discovervenus.com/
כן ידרש חוסן חברתי. תהיה שעת הפריחה של הרעיון הקיבוצי

הוספת תגובה חדשה