תפריט מחלקה
הצג בחידושים; הצג תאריך בדף; הצג תגובות בדף + 1/1/2050 3

קשר ישיר

יעקב לזר, הזמן הירוק


לא סיפקו את הסחורה
העין השביעית, 5.12

 
לא חשבתי לחזור גם השבוע לעסוק בפנסיה הקיבוצית, אבל מאמר שהתפרסם ב"העין השביעית", שבו יש התייחסות אישית אליי ומוזכר גם המדור הזה, גרם לי לשנות את דעתי. ("העין השביעית" הוא עיתון אינטרנטי, שעוסק בסקירה ובביקורת התקשורת).
המאמר נכתב על ידי גוגה קוגן, חבר להבות הבשן, והוא ניסיון להציג תמונת מצב של המאבק על הפנסיה הקיבוצית, ואיך המאבק הזה משתקף בשני העיתונים הקיבוציים. שם המאמר: "כלב השמירה ברח", והטענה המרכזית שלו היא, שהעיתונות הקיבוצית נמנעת מלטפל בסוגיית הפנסיה ברצינות הראויה.
המאמר רצוף אי-דיוקים מכוונים ומשמעותיים. כך למשל כותב קוגן על המחקר של המכון לחקר הקיבוץ על מצב הפנסיונרים שהתפרסם לאחרונה: "מהמחקר עלה, שראוי לדבוק בשיטה הקיימת, שבה כל קיבוץ משתדל לשלם לוותיקיו ככל יכולתו, עד רף שאינו חורג מ-35%40% מהשכר הממוצע במשק". אין מסקנה כזו במחקר, והקורא הבלתי מצוי יכול להבין, שיש המלצה לא לחרוג מפנסיה של 35% - 40% מהשכר הממוצע. וזה הרי הבל גמור. יש המלצה הפוכה - קיבוצים שיכולים לחרוג כלפי מעלה, ורבים עושים זאת, יבואו על הברכה. ניכר שקוגן מאוד כועס על המכון לחקר הקיבוץ, שלא סיפק את הסחורה שאמור היה לספק: המחקר הרי היה צריך להוכיח, שמצב הפנסיונרים הוא כפי שאנשי פנסיה בראש טוענים (אין להם כסף לקנות מתנות לנכדים, אין להם כסף לנסוע לבקר את הבנים וכיו"ב), והוא הוכיח ההפך: הפנסיונרים, ברובם הגדול, דווקא מרוצים ממצבם. זהו "מחקר מתחת לפנס", זועם הכותב, "החוקרים הלכו לבדוק מה קורה בקיבוצים שבהם ידעו מראש שהמצב אינו נורא". (כשל ארגוני. היה צריך לצייד את החוקרים ברשימה מוכנה מראש של פנסיונרים לתישאול, כמו רשימת המרואיינים שקיבל כתב מבט שני אורי גולדשטיין, ואז המחקר היה יוצא בסדר).
למשל אי הדיוק הבא: "כתבות שפרסמו ב'ישראל היום' מוטי גילת ותחקירניו עוזי דיין ומיכל שבת", מסביר קוגן, "טבעו את ההשוואה בין האופן שבו מתנהלים כיום הקיבוצים מול ותיקיהם, לבין אסקימוסים המשלחים את הזקנים למות בכפור". זו הטעיה מכוונת וצינית של הקוראים. את ההשוואה הזו לא טבעו העיתונאים, אלא חבר קיבוץ צפוני, שנמצא ליד חורשת טל, שהתראיין לישראל היום בעילום שם ואמר: "אם היו בחורשת טל כמה דובים, היו משליכים אותנו אל הדובים בחורשה הזאת. אם היו בסביבה ערבות קרח, הם היו לוקחים אותנו במזחלות לקרח ומשאירים אותנו שם. כמו אצל האסקימוסים". שאלתי את קוגן, האם הוא זה שאמר את המשפט המצוטט, והוא בחר שלא להשיב לי. (עכשיו אני שואל את עצמי, מי הציע למבט שני את האמירה: בקיבוצים השאירו את הפנסיונרים בסוף שרשרת המזון).
באשר לעיתונים הקיבוציים: "ידיעות הקיבוץ" מקבל אצל קוגן ציון עובר בקושי. "הזמן הירוק" לא עובר. "הזמן הירוק, הנחשב אידיאולוגי יותר מידיעות הקיבוץ", כותב קוגן, "התייצב בחריפות נגד קבוצת פנסיה בראש מראשית המאבק שעליו הכריזה, וזאת בזכות עורכו, יעקב לזר, הממלא תפקיד כפול: לצד עיסוקו העיתונאי משמש לזר גם מנהל קהילה בקיבוצו, נחשון... במדורו הקבוע בעיתון, 'קשר ישיר', המשמש במה לביקורת התקשורת בכלל וגם מעין 'דבר העורך', הצליף לזר בפנסיה בראש, שלל את מאבקה של הקבוצה וטען כי חבריה מכפישים את התנועה הקיבוצית. את הטענות על תפקידו הכפול, העלול להשפיע על שיקול דעתו, דחה כ'טענות פסיכולוגיות' שאינן שייכות לעניין".
ובכן כך: לא הייתי מנהל קהילה בקיבוצי. הייתי מזכיר, תשע שנים. לא הסתרתי זאת, וברור לי שעבודתי כמזכיר והידע שצברתי תוך כדי כך השפיעו על הדרך שבה אני בוחן את נושא הפנסיה הקיבוצית (לא שלחתי את הפנסיונרים של נחשון למות על הקרח, נהפוך הוא). חדלתי להיות מזכיר לפני שנה וחצי, וגם את זה כבר כתבתי מספר פעמים. המשפט, שלפיו דחיתי את הטענות על תפקידי הכפול, "כ'טענות פסיכולוגיות' שאינן שייכות לעניין", הוא המצאה טהורה של גוגה קוגן. מעולם לא אמרתי זאת.
קוגן שכח לציין , שגם הוא לא בדיוק כותב אובייקטיבי בנושא הפנסיה. לא רק שהוא חבר פעיל בפנסיה בראש, הוא אפילו נושא בתואר הנכבד: "יועץ תקשורת" של פנסיה בראש. אולי גם זה משפיע על שיקול דעתו, בבואו להציג את נושא הפנסיונרים בקיבוצים בפני קוראי "העין השביעית"?
הטענה המרכזית במאמר היא, ששני העיתונים הקיבוציים לא ביצעו תחקיר מעמיק על מה שבאמת מתרחש בקיבוצים ובקרב הוותיקים. אני סבור, שאי אפשר לבצע תחקיר עיתונאי שממנו ניתן יהיה להסיק מסקנות ברורות על מצבם של הפנסיונרים בקיבוצים. יש 200 קיבוצים מתחדשים, יש בהם אלפי פנסיונרים, כל קיבוץ ורמת המיסוי שלו, כל קיבוץ ורמת הסבסוד שלו. על כל פנסיונר שיגיד ככה, יהיה פנסיונר שיגיד אחרת. מה העיתונאי יבדוק? על מצב הפנסיונרים אפשר ללמוד מהנתונים, הנאספים על גובה הפנסיה בקיבוצים, ומעריכת סקרים כמו שעשה המכון לחקר הקיבוץ. ואם תשובות של 300 פנסיונרים מ-40 קיבוצים הן לא מדד מספק, אז שיהיו 600 משיבים מ-80 קיבוצים. אני מעריך, שהתוצאה שהתקבלה במחקר הנוכחי, שלפיה חלק גדול מהפנסיונרים מרוצים מאוד מרמת החיים שלהם (בערך 40%), חלק מרוצים במידה בינונית (בערך 40%) וחלק אינם מרוצים (בערך 20%), משקפת את המצב לאשורו. סיפור של עוול שנעשה בקיבוץ או על קיבוץ שאינו מתנהל כשורה, תמיד ניתן לבדוק.
הערה לסיום: "ההצלפה" שלי בפנסיה בראש, היא לא על עצם המאבק שהקבוצה מנהלת, אלא על הדרך שבה נקטו אנשיה, כשהבינו שאין בתנועה היענות לדרישותיהם. הם בחרו בכוונת מכוון, (בעצת יועץ התקשורת שלהם?) לצאת לתקשורת הארצית, ולטעון שם, שהקיבוצים המתחדשים הפקירו את מייסדיהם למות בעוני, בעליבות ובחוסר כבוד. אני סבור שזו טענה שקרית, והם אכן גרמו נזק תדמיתי כבד וקשה לתיקון לתנועה הקיבוצית.

ניצב הלוי. גם תביעה אזרחית. צילום ראובן קסטרו

 
גם פיצוי כספי
ישראל היום, 2.12

 
מפקד מחוז דרום, ניצב יורם הלוי, הנחה את היועצים המשפטיים של המחוז, לבחון אפשרות של הגשת תביעות נזיקין נגד הבדואים שנעצרו בהפגנה בחורה, בגין נזקים שנגרמו לניידות המשטרה ולשוטרים, זאת במקביל להליך הפלילי שמתנהל נגדם. לטענת המשטרה, מדובר בנזקים של עשרות אלפי שקלים.
הנחיה נכונה. להגיש נגדם תביעת נזיקין ולהבהיר באופן שאינו משתמע לשתי פנים, שהזכות לגרום נזק לניידות משטרה ולשוטרים, לכלי רכב צבאיים ולחיילים, בלי להיענש ובלי שיוגשו בנושא זה תביעות אזרחיות, שמורה אך ורק למתנחלים שמוחים על פינוי מאחזים בלתי חוקיים. לא לבדואים שמוחים על הכוונה לפנות אותם מבתיהם.

דיסקין. בשביל מה צריך ביבי נרות ריחניים? צילום פלאש 90

 
הנרות, המים הגלידה
הארץ, 6.12

 
פעם, כשנמתחה ביקורת על נתניהו, התגובה הייתה נמסרת בשם צוות התגובות של הליכוד, שבראשו עומד ח"כ אופיר אקוניס. היום המגיבים הם "מקורבי ראש הממשלה", והם אף פעם לא שוכחים לסיים תגובה בירידה אישית על מותח הביקורת. לפני מספר ימים תקף אהוד אולמרט את נתניהו בעניין התדרדרות היחסים עם הנשיא אובמה, ומקורבי נתניהו שהגיבו כינו את אולמרט "כשל מתמשך". בשבוע שעבר אמר ראש השב"כ בעבר, יובל דיסקין, שהבעיה

נתניהו. דווקא חוסכת מים. צילום רויטרס

המרכזית שלנו היא הסכסוך עם הפלסטינים ולא האיום האיראני, ומקורבי נתניהו טענו שהוא מתוסכל משום שרצה להיות ראש המוסד ונתניהו לא נתן לו. אולמרט לא הגיב לירידה האישית עליו, דיסקין בא חשבון. הוא הזכיר מהסיבוב הזה את הנרות הריחניים (6,000 שקל) ואת חשבון המים (80,000 שקל), מהסיבוב הקודם את הגלידה (10,000 שקל), ומסיבוב עוד יותר קודם את הטענה, ששרה נתניהו לוקחת איתה בנסיעות הרבות לחו"ל בגדים מלוכלכים, כדי שיכבסו ויגהצו לה אותם בבתי המלון. (הטענה הושמעה בכתבה בערוץ 10 של רביב דרוקר, ב-2008).
למען ההגינות צריך לציין, שאם נכון ששרה לוקחת איתה כביסה מלוכלכת לחו"ל, יכול מאוד להיות, שהיא עושה את זה גם בשביל לחסוך מים שהיו מתבזבזים אילו הכביסה הייתה מתבצעת פה. אבל את זה אף אחד לא יגיד לזכותה, כי כולם אוהבים לרדת על הזוג נתניהו.

קלוגהפט. סיבה לפרק את הממשלה. צילום יחצ

 
איזו מדינה
גלובס, 6.12

 
משה קלוגהפט, יועץ אסטרטגי של "הבית היהודי", נשאל על מה תפרק "הבית היהודי" את הממשלה הנוכחית. "על מהלכים מעשיים שמביאים להקמת מדינה פלסטינית", השיב קלוגהפט.
לא בלי סיבה אומרים שאין פרטנר.

 
מרתף

קורנפיין. מי שמקלל, שישלם. צילום: אלן שיבר

 
מזרחי ישלם

 
380 אלף שקל ישלם דוד מזרחי, אוהד בית"ר ירושלים, ליו"ר הקבוצה בעבר, איציק קורנפיין, בגין הוצאת לשון הרע והטרדה מינית. מזרחי היה מראשי המפגינים מול ביתו של קורנפיין בפרשת השחקנים הצ'צ'נים. המפגינים קיללו בעזרת מגפון, ו"השתמשו באביזרי מין, במטרה לפגוע בבני המשפחה". הילדים של קורנפיין שמעו וראו.
מזרחי לא הגיש כתב הגנה, ופסק הדין ניתן במעמד צד אחד. עכשיו הוא יגיש. אפשר להניח, שבית המשפט יורה על קיום משפט חדש, כדי לאפשר לו להתגונן, אבל בכל מקרה הסיפור הזה יעלה לו, וכנראה לא מעט. זה טוב ליהודים. קנס כספי הגון ירתיע את חמומי המוח של בית"ר מצעדים דומים בעתיד.
לה פמיליה בטח תעזור למזרחי. בשביל זה יש פמיליה, לא?

העתקת קישור