תפריט מחלקה
הצג תגובות בדף 1/1/2050 7

ניוזלטר התנועה

אם אינך רואה מייל זה לחץ כאן
HEADER
18.5.2017
collage_(4)
המשנה למזכ"ל התנועה הקיבוצית, גיל לין, הציג הבוקר (חמישי) במועצת התנועה את התוכנית הצפויה לוועידת התנועה שתתקיים בחודש הבא.
הוועידה, אשר הסלוגן שלה "קיבוציונות – מאז ולתמיד", תוקדש להגדרת מקומה ותפקידה של התנועה הקיבוצית בחברה הישראלית במאה ה- 21, ואזכור העשייה הרבה של התנועה עד היום, בסימן 80 שנה לחומה ומגדל ו-50 שנה להתיישבות בגולן.
המשנה למזכ"ל פירט את הנושאים בהם תדון הועידה ובתוכם: צמיחה, צעירים, קואופרציה, התיישבות, יהדות וחינוך. בכל אחד מהנושאים יגישו המשתתפים הצעת החלטה לצירי הועידה.
לין הוסיף ואמר: "יש לזכור כי הוועידה היא המוסד העליון של התנועה הקיבוצית, זה אשר מתווה את המדיניות וקובע את האסטרטגיה שלה. מבחינתנו, הועידה היא נקודת ציון חשובה לעתיד התנועה ולעשייה של חברי הקיבוצים בחברה הישראלית. אנחנו מתכוונים לצאת מהוועידה עם תכנית פעולה מעשית לחיזוק ההשפעה והמעורבות של הקיבוצים והתנועה בחברה הישראלית, ולכן יש חשיבות גדולה במיוחד להשתתפות הנהגות הקיבוצים ואנשי מפתח מכל קיבוצי התנועה. המדיניות שתוגדר ותוכניות הפעולה הנגזרות ממנה, תצאנה לפועל לאחר הועידה, ואף קיבוץ לא יוכל להגיד שלא התייעצו איתו וביקשו את דעתו.
הצעות ההחלטה לקראת הוועידה הופצו לקיבוצים ואני קורא לכל הקיבוצים לקיים עליהן דיון ולגבש את עמדתם ביחס להצעות אלה. כמו כן על כל הקיבוצים למנות בהקדם את נציגיהם לוועידה, כי רק מי שמגיע– משפיע!" 
מהרו והבטיחו מקום!  צירי הועדה אנא שלחו הרשמתכם בהקדם: mazkir@tkz.co.il
_____13
collage_(4)
מועצת התנועה אישרה את ציון חמישים שנה להתיישבות הקיבוצים ברמת הגולן ושמונים שנה לחומה ומגדל בוועידת התנועה.
קבוצת חברי קיבוצים מחתה נגד ציון ההתיישבות בגולן וביקשה להסיר ציון זה מסדר היום. יזהר בן-נחום (בית קמה) אמר: "בתוכנית הועידה, בין השאר, סיורים ברמת הגולן ומועד הכינוס הוא היום שבו פרצה מלחמת ששת הימים. לא זכור לנו מתי והיכן הוחלט שהתנועה הקיבוצית מצטרפת לחוגגים חמישים שנות כיבוש, בשעה שחלק גדול מחבריה מתנגד לכיבוש ונאבק בו.
נכון, אין דין רמת הגולן כדין יהודה ושומרון, הן משום שהאוכלוסייה המקומית בגולן נעלמה ברובה בדרך זו או אחרת והן משום שלמרות החלטת הקיבוץ הארצי בשעתו כי היישובים ברמת הגולן לא יהוו מכשול לשלום, לאור המצב הנוכחי בסוריה קשה לצפות שינויים מדיניים בגולן בעתיד הקרוב. עם זאת, יש עדיין הבדל בין הכרה במציאות לבין פסטיבלים וחגיגות לכבוד הכיבוש....
כשעושים את זה בחמישה ביוני, זה מתפרש גם אם לא נרצה, לא רק כחגיגה לכבוד מרום גולן, אלא גם חגיגה לכבוד יצהר ואיתמר. גם אם זה לא כתוב אנחנו אומרים לא רק שתל-עמל וכפר חרוב חד הם, אלא שתל-עמל ויצהר חד הם".
ערן גליק, חבר קיבוץ מרום גולן ופעיל התנועה הקיבוצית: "הבת שלי היא דור שלישי במרום גולן, השורשים שלה הרבה יותר עמוקים מכל אחד שהיה שם לפניה. עד תחילת המאה העשרים האזור היה ארץ לא זרועה, אז שלא ידברו איתי על קשר לאדמה. ההצעה שהוצעה כאן לא מבטאת את ההצעה הזה, אז בואו נהיה רלוונטיים לקיבוצים ונצביע בעד הצעת המזכירות". גליק הזכיר לצירי הוועידה כי בשנות ה-90 בעת המאבק, עמוס קינן, עשה הבחנה בין ההתיישבות ביו"ש לבין ההתיישבות בגולן, ואפילו יצא סטיקר – "שמאלן עם הגולן".
שכנו בגולן, אורי הייטנר מקיבוץ אורטל הוסיף: "אין כמעט שבוע שבו לא אומר לי מישהו שבזמן המאבק על הגולן היה נגדנו, בעד הנסיגה, והיום הוא מודה בטעותו ובצדקתנו. איזה מזל שעמדתנו לא התקבלה הוא אומר לי. היום ברור לכל, שמשמעות עקירתנו מהגולן, הייתה מסירת הגולן למשרפות של אסד והבאת ג'בהת א-נוסרה אל חופי הכנרת ואל גדת הירדן. האסון הזה נמנע בזכות קיומה של ההתיישבות בגולן. לתנועה הקיבוצית יש זכות ראשונים בהתיישבות בגולן. ההתיישבות בגולן הוכיחה שגם אחרי קום המדינה, לא רק טנקים ומטוסי קרב, אלא בראש ובראשונה מתיישבים וחלוצים קובעים את גבולות המדינה".
מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר סיכם את הדיון: "אני לא רוצה להיכנס עמוק לתוך ההיסטוריה, אבל מי שהוביל את כיבוש הרמה הייתה התנועה הקיבוצית. חברי הקיבוצים דחפו את רה"מ דאז אשכול לכך שלא ייתכן כי הסורים ימשיכו "לשבת" לקיבוצי עמק הירדן ועמק החולה על הראש ולהפגיז אותם. חברי הקיבוצים בגולן, שהיו חלק משלושת התנועות שהן כיום התנועה הקיבוצית, הם חלק מהתנועה ולא יעשו להם דה-לגיטימציה. אני חי את המלחמה הזאת ותוצאותיה יום יום במשך חמישים שנה ואני לא רואה אותה בעיניים של מירי רגב. אנחנו מגשימים את הרעיון הציוני מאז ראשית הציונות המעשית החל מדגניה, דרך חומה ומגדל, עבור ב-11 הנקודות, הקמת קיבוצי הספר אחרי מלחמת העצמאות וההתיישבות ברמת הגולן. זהו רצף אחד. לא ניתן לשבור אותו ואנחנו לא נקבע את הדרך שלנו לפי אף אחד אחר. הכותרת שלנו בוועידה היא "קיבוציונות מאז ולתמיד" ואנחנו נעסוק ברצף מהעבר אל העתיד".
 
עוד לפני ההחלטה, ביום שלישי השבוע, עלו מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר וחברי מטה התנועה לקיבוצי הגולן - מרום גולן ואורטל. מטה התנועה נפגש בשני הקיבוצים עם חברי ההנהלות ושמע מהם על ההתפתחות, האתגרים וההצלחות בקיבוציהם.
 
בנוסף, עלו פעילי מטה התנועה אל הר בנטל שם העביר מזכ"ל התנועה מסר מחזק לבני קיבוצי האזור על רקע השלכות המלחמה בסוריה, שחלקן מורגשות היטב בקיבוצי ויישובי הרמה: "עלינו לכאן היום, חברי מטה התנועה הקיבוצית לקיבוץ מרום גולן כדי לומר בקול צלול וברור: אנחנו רואים בהתיישבות בגולן חלק אינטגרלי מהתנועה הקיבוצית ואנו נעמוד לצד הקיבוצים בצפון הגולן בשעות הלא פשוטות שעלולות לעבור עליהם. אנחנו גאים מאוד במעשה ההתיישבות כאן ואנחנו לצדם בכל תנאי ובכל מחיר". 
_____13
טקס האזכרה השנתי לחללי התנועות הקיבוציות שנפלו במערכות ישראל ובפעולות האיבה
____________...
השינשינים ומורשת הנופלים
___________59
מפגש ש"ש ב"גן של פז" בקיבוץ עברון בשנה שעברה, צילום: עופר רימון 

מחלקת שנת השירות בתנועה הקיבוצית תקיים יום מיוחד למתנדבי שנת השירות של התנועה שמטרתו חשיפה למורשת שהשאירו הנופלים במערכות ישראל בכלל ומהתנועה הקיבוצית בפרט.
300 השינשינים שייקחו חלק ביום זה יתחילו אותו ב"גן של פז" בקיבוץ עברון וב"גבעת תום ותומר" סמוך לקיבוץ נגבה.
בגן של פז הם ייפגשו עם הוריו ומשפחתו של סגן פז אליהו ז"ל אשר נהרג בלחימה במבצע "צוק איתן" וישמעו על מורשתו. פז שירת בשנת שירות בכפר הילדים "נרדים" בערד, בסיום שנת השירות התגייס לצנחנים ושירת כמפקד מחלקה בפלחה"ן. חבר הכנסת עופר שלח, שבנו שירת בצוות של פז, יישא דברים וינתח את המצב המדיני- פוליטי בעידן טראמפ, אשר צפוי להגיע באותו יום לישראל.
בגבעת תום ותומר ייפגשו השינשינים עם נציגי המשפחות של תום כיתאין ותומר קידר ז"ל, שנהרגו באסון המסוקים ב-1997 וייחשפו לסיפורם האישי.
תום ותומר היו חברים עוד בתקופת התיכון ב"צפית" שבכפר מנחם. שניהם היו חיילים בפלוגת ההנדסה של חטיבת הנח"ל והגן לזכרם ולזכר יתר חללי האסון נבנה על בסיס ערכי הציונות, החינוך ואקולוגיה.
נציב קבילות החיילים, האלוף (במיל') יצחק בריק, ישוחח עמם על מנהיגות ומצוינות. האלוף בריק, שעוטר בעיטור העוז במלחמת יום הכיפורים כיהן, בין היתר, כמפקד הגיס הדרומי של השיריון ויתייחס בין היתר לסוגית המוטיבציה לשירות דווקא בחיל זה.
בתום הפעילות בגני הזיכרון ימשיכו השינשינים לאנדרטת הקיבוצים הסמוכה לקיבוץ עין השופט ויקחו חלק בטקס האזכרה השנתי לחללי התנועה הקיבוצית.
_____13
 חיים אורון (ג'ומס) מסייע בכיבוי האש שאחזה בסככת האריזה בקיבוץ להב כתוצאה מפגיעות פגזי טנקי הלגיון הירדני שטיווחו את הקיבוץ בתחילת מלחמת ששת הימים

תודה לארכיון קיבוץ להב על התמונה
מזמינים את כל הקיבוצים לשתף אותנו בתמונות וסיפורים מימי הלחימה
____________...
_____13
מצדיעים לחיילים הבודדים בתערוכת צילומים מיוחדת בנוכחות רא"ל (מיל.) בני גנץ
______24
בתמונה (מימין לשמאל): יעל אייזנר, "האמא של החיילים הבודדים בתנועה", אובה בקר ראש עיריית פרנקפורט, רפאל ארליך צלם התערוכה, רב אלוף במיל' בני גנץ, ניר מאיר מזכ"ל התנועה, זוכה פרס ישראל צביקה לוי. 

היום אחה"צ (חמישי) נפתחה בבית התנועה הקיבוצית תערוכה חגיגית לכבודם של אלפי החיילים הבודדים שהגיעו מכל קצוות העולם לשרת בצה"ל. עשרים אלף חיילים התארחו לאורך כל השנים בעשרות קיבוצים מצפון הארץ ועד דרומה, וזכו לבית חם ואוהב אצל משפחות רבות.
 
אביה של אחת החיילות הבודדות לשעבר, רפאל ארליך, ביקש להוקיר את תרומתם של החיילים, של הקיבוצים ושל האבא של החיילים הבודדים, חתן פרס ישראל, צביקה לוי, והוציא לאחרונה ספר עם תמונות של חלק מאותם חיילים בודדים.
 
הספר הפך לתערוכה מרגשת, אשר תוצג עד סוף החודש בבית התנועה הקיבוצית, שהיה המקום שריכז לאורך כל השנים את המפעל הציוני האדיר הזה.
הרמטכ"ל לשעבר, רא"ל (מיל.) בני גנץ, בירך את צביקה ואמר: "אין גנום אחד לחייל הבודד- חרדי, לא חרדי, גבר, אישה, מהארץ, מחו"ל, ימין שמאל- כל שאכפת לנו זה שאתה חייל בודד ואתה רוצה לתרום ולכן אנחנו רוצים לעזור לך. ובארץ שמתה על השסעים שלה, כל מקום שאפשר להסתכל על משהו דרך הפלטפורמה של מטרה משותפת ודרך משותפת הוא דבר שמאד צריך לחזק ולחבק ואני חושב שאתה מצאת דרך יפהפייה לעשות את זה. אנחנו חיים בישראל הצינית, אבל גם ישראל הצינית לא יכולה להתמודד עם המשפט האלמותי "כל אשר נתת הוא שלך לעד" ואתה נתת כזו כמות של אהבה, וזכית בכל מיליגרם בלתי מדיד של אהבה שהמדינה, שהציבור, שאני, שכל אחד מהאנשים מבקש להעניק לך ועל כך באמת צביקה המון תודה, קל לדבר קשה מאד לעשות ואתה הראית לנו שפשוט אפשר לעשות".

מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר אמר: "כשהאלוף יורם יאיר (יאיא) גייס את צביקה לפני 22 שנים לעמוד בראש הפרויקט הזה, הוא כבר הכיר אותו. הוא היה מפקד שלו בבה"ד 1, הוא ראה מה צביקה עשה בשביל משפחות הצנחנים עוד קודם וידע שהוא מהמר פה על הימור בטוח. מה שהוא לא ידע ואנחנו לא ידענו, זה שצביקה יקח את הפרויקט שהוא קיבל למעלה ויגרור אחריו תנועה שלמה במשך 22 שנים במאות קיבוצים ואלפי משפחות וייטע בכולם את המחויבות האישית של צביקה לוי. התנועה הקיבוצית אירחה ב-22 השנים האלה מעל 20,000 חיילים, שתי אוגדות, שתי אוגדות שהן שלנו אבל מעל הכל הן של צביקה. ולכן, התמונה של צביקה מוקף בראשי המדינה היא תמונה שאין ראוי לו ממנו והיא תיזכר לעוד שנים רבות. אנחנו מאד גאים בך צביקה ואנחנו מבטיחים לך יהיה מה שיהיה אנחנו לוקחים אחריות על הפרויקט הזה בכל מצב ומזג אוויר ככל שעוד יבקשו אותנו לעשות כן".

צביקה דיבר ושיתף בסיפורן של שתי חיילות בודדות שתועדו אף הן בתערוכה. האחת, עולה מקניה שפגשה את צביקה וביקשה ממנו לעזור לה לעבור לקיבוץ יגור. כשביצע את המשימה, מספר צביקה, אמרה לו עכשיו אתה מוכן לאתגר גדול עוד יותר- לעזור לי להשתבץ לצנחנים לזכרו של אבי. "מיד לקחתי זאת כמשימה אישית, הפעלתי את כל הקשרים ודאגתי שתשתבץ בצנחנים וכך היה והיא הפכה למדריכת ירי בחטיבה 35". השנייה, בתו של צלם התערוכה רפאל ארליך שביקשה ממנו לעזור לה להשתחרר קצת קודם ממועד השחרור אמר לה צביקה אל תדאגי, אני אעזור לך. "צלצלתי למפקד הבקו"ם ואמרתי לו צביקה לוי מבקש בקשה לייצר שגרירה טובה בגרמניה. והוא מיד שחרר אותה". הסיפורים האלו הם התרומה הקטנה שאני יכולתי לעזור לחיילות האלה על התרומה הגדולה שהן, וכל החיילים הבודדים האחרים, נתנו לנו".

ראש עיריית פרנקפורט, אובה בקר: "מדינת ישראל מגינה על המקום הבטוח היחידי ליהודים. מקום בטוח מהטרדות, מאפליה ומהדרה. לכן, צעירים יהודיים מכל רחבי העולם מגיעים לישראל לשרת בצה"ל כחיילים בודדים ולתרום למדינה ואנשיה".
ראש עיריית פרנקפורט הוסיף: "מאז הקמת מדינת ישראל, ומאז הקמת צה"ל ופירוק המחתרות נשמר הכלל שקבע בן גוריון שצה"ל וחילייו מגנים על השלום, החופש והדמוקרטיה תחת דגל המגן דוד".
מזכ"ל התנועה הקיבוצית: "דוח מבקר המדינה מוכיח שוב כי המשטרה איננה פועלת למניעת פשיעה נגד חקלאים. הדבר יעלה בחיי אדם"
____________...
דוח מבקר המדינה שפורסם היום מוכיח בפעם המי יודע כמה, כי השר לביטחון פנים גלעד ארדן, משטרת ישראל והעומד בראשה, מפקירים את חקלאי ישראל!
בדוח נמצאו ליקויים חמורים אשר לצערנו לא תוקנו מאז דוח קודם שיצא לפני עשור: "מחסור חמור בכח אדם למניעת פשיעה ואוזלת יד קשה בנושא מצד הרשויות האחראיות".
מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר: "לצערנו, פגיעה בחייהם של החקלאים היא רק עניין של זמן ואם השר לביטחון פנים איננו יודע להגן על ביטחונם של אזרחי ישראל, עליו להתפטר מתפקידו".
_____13
הנהלת המשרד לשוויון חברתי במפגש היכרות עם העשייה החברתית הקיבוצית
____________...
בתמונה: ראשי המשרד לשוויון חברתי, עם הנהלת קיבוץ נען ופעילי מטה התנועה הקיבוצית 

הנהלת המשרד לשוויון חברתי בראשות מנכ"ל המשרד – אבי כהן, הוזמנה למפגש היכרות עם נציגי התנועה הקיבוצית, על מנת שתוכל להתרשם ממקור ראשון מהיקף העשייה המרשים ועל מנת לקדם את הטיפול בנושאים הנמצאים באחריות המשרד.
צוותי שני האגפים הנושאים את אותו השם, האחד בתנועה הקיבוצית והשני במשרד לשוויון חברתי, נפגשו השבוע בקבוץ נען להכרות, בחינת שיתופי פעולה בתכניות קיימות ולבחון הקמת תכניות חדשות בתחומי פעילות משותפים.
מצדה של התנועה הקיבוצית השתתפו גיל לין – המשנה למזכ"ל התנועה, אסיף איזק – ראש האגף החדש לצעירים ומעורבות בחברה, איציק שפרן – מנהל תכנית תל"מ ויעל אייזנר האחראית על תכנית החיילים הבודדים בקיבוצים.
גיל לין תאר בפני אנשי המשרד את פעילותה המגוונת של התנועה, הן בדאגה לאוכלוסיות השונות בתוך הקיבוץ, בעלי הצרכים המיוחדים והקשישים, והן בעשייה והמעורבות של התנועה והקבוצים בחברה הישראלית. עוד תיאר לין את הפרויקטים המיוחדים שמובילה התנועה, המתבססים על הקהילות החזקות הקיימות בקיבוצים כפלטפורמה לחיזוק והצמחה של יחידים וקבוצות, כגון חיילים בודדים ובוגרים מרקע חברתי מוחלש.
ארל'ה פוקס, מנכ"ל קיבוץ נען תיאר את מגוון התכניות החברתיות בקיבוצו ואת חשיבותן גם לחיזוק הקהילה פנימה.
רותי, חניכת תכנית תל"מ בנען, סיפרה את סיפורה האישי, כנערה אתיופית שגדלה בשכונה באשקלון שהיו לה חלומות לצמוח ולהתפתח, אותם לא יכלה לממש עד ששמעה על תכנית תל"מ והגיעה לקיבוץ, אשר פתח בפניה אפשרויות חדשות ונתן לה תחושת משמעות ומסוגלות.
איציק שפרן, מנהל התכנית, הציג בעזרת מצגת מרשימה את תכנית תל"מ, סיפר על הבעיות עמן מתמודדים הצעירים בני העדה האתיופית ועל הניסיון הרב שנצבר בקיבוצים המעורבים בפרויקט.
יעל אייזנר ריגשה את המשתתפים כשתיארה את הקשיים שהיא פוגשת אצל החיילים הבודדים ובפרט סביב השחרור מהצבא, אשר הינו טראומטי וקשה, כאשר "הם מזדכים על הקיטבג אבל לא על הבדידות". והעלתה על נס את המשפחות המאמצות בקיבוצים, המארחות את החיילים הבודדים שעושים עבודת קודש בזמן הצבא ואף שומרות על קשר ומסייעות ל"בניהן המאומצים" גם הרבה זמן אחרי השחרור.
נציגי התנועה העלו את רעיונותיהם להרחבת מפעלי ההתנדבות בקיבוצים, להכפלת התכניות הקיימות והוספת תכנית לחיילים בודדים משתחררים, בדומה לתכנית תל"מ.
נציגי המשרד לא הסתירו את התרשמותם מהמפעלים המרגשים והחשובים, ציינו כי המהלכים, אותם מובילה התנועה הקיבוצית, מטפלים בדיוק בנושאים שגם לדעתם הם הנושאים הקריטיים בחברה הישראלית ועומדים במרכז האסטרטגיה שמוביל המשרד.
מנכ"ל המשרד אמר בצער כי לא הכיר עד היום את התכניות שמפעילים הקיבוצים ולא ידע על הפעילות המבורכת המבוצעת בקיבוצים והבטיח את מעורבותו האישית בפתרון הבעיות עמן מתמודדים הקיבוצים וקידום היוזמות החדשות.
המפגש התנהל ברוח טובה ועניינית וסוכם בו בין היתר להשלים מיידית את החתימה על המשך המימון של תכנית תל"מ, עריכת מיפוי מקיף של כל התכניות בהן מעורבת התנועה הקיבוצית בתחומי צעירים, חברה ורווחה, לרבות הטיפול בתחום הגימלאים המתפתח במרבית הקיבוצים.
הצוותים ייפגשו שוב בהקדם להרחבת בסיס שיתוף הפעולה והכנת מתווה לתכניות המשך עבור חיילים בודדים, צעירים משוחררים, בוגרי תל"מ ועוד.
_____13
מצטיינים גם בשירות הלאומי!
קוי אמיתי- שמי (20), מקיבוץ הגושרים, מצטיינת הנשיא לשנת 2017 בשירות הלאומי 
____________...
קוי אמיתי-שמי עם הוריה בטקס בבית הנשיא, השבוע

ביום ראשון האחרון התקיים בפעם הראשונה טקס הענקת הצטיינות הנשיא לבני ובנות השירות הלאומי-אזרחי במשכן הנשיא בירושלים. 56 מצטיינים ומצטיינות ממגוון הזרמים והאוכלוסיות בארץ קיבלו את אות ההצטיינות והעידו עד כמה חשובה להם העשייה במסגרות בהם הם פועלים.
בטקס אף הוענקה תעודת הוקרה לרב צפניה דרורי, מייסד השירות הלאומי בישראל.  
השניא ראובן (רובי) ריבלין בירך את המצטיינים על פועלם ואמר: "קראתי את ההמלצות שכתבו הממונים שלכם והחברים שלכם שהגדירו אתכם 'מודל לחיקוי', חוליה משמעותית עבור הצוותים שעובדים אתכם. במיוחד התפעלתי מכמה חשוב לכם לתרום, ליזום, להגדיל ראש. גם כשהתמודדתם עם קשיים משלכם, גם כשהיו משברים, הייתם נחושים לתת את חלקכם".
בין מקבלי התעודה הייתה גם קוי אמיתי-שמי [20] מקיבוץ הגושרים אשר עושה שירות לאומי בתיכון 'ברנקו-וייס' בקרית שמונה.
קוי מספרת: "למרות שהחלום התחיל בלהתגייס לצה"ל ולתרום כמה שיותר בצבא, בעקבות בעיות בריאותיות נאלצתי לוותר על הרעיון של להיות מפקדת אך היה לי מובן מאליו שאני לא מוותר ואמצא את הדרך הנכונה ביותר עבורי לתרום למדינה".
אמיתי-שמי מספרת בגאווה כי לפי בקשתה, הצליחה להיכנס לעבוד בתיכון 'ברנקו וייס'. כבוגרת בית הספר בעצמה, חשה חיבור, הזדהות ומוטיבציה גדולים עוד יותר. "בתור בוגרת בית הספר קיוויתי שאני אצליח להגיע לתלמידים בצורה שונה משאר הש"ש או צוות המורים. היה לי חשוב מאוד להבהיר לתלמידים כמה בית הספר, צוות המורים והעובדים האחרים בתוכו, מעניקים להם. כמה מחשבה, אכפתיות ואהבה מושקעים בעבודתם, דברים שאינם מובנים מאליהם בכלל ומוענקים באהבה גדולה והרבה סבלנות".
במסגרת תפקידה אמיתי-שמי אחראית ומנהלת את הקפיטריה יחד עם תלמידי י"ב, יוצאת להתנדבות בעיר עם תלמידי י'- י"א בכל שבוע, מפיקה אירועי שיא בנושאים שונים בבית הספר ובפברואר האחרון אפילו זכתה להצטרף למשלחת בית הספר למסע לפולין. במקביל לפעילות החברתית היא מעורבת גם בשיעורים הנלמדים ועוזרת לתלמידים בצורה פרטנית ואישית.
"השירות הלאומי בבית הספר מאד אינטנסיבי מצד אחד ומצד שני מאוד מאפשר לי להביא את עצמי, גם ליצירת הקשרים בדרך המתאימה לי, גם בבחירת הנושאים והאירועים בהם אני מעורבת ועוד ועוד. מה שברור הוא שתמיד יש מה לעשות - אירוע להרים, בגרות שלומדים לקראתה, חג מתקרב, הפקה גדולה שבית הספר מארגן והכל מאופיין בחום, אכפתיות ויצירתיות המאפיינים את ביה"ס.

כאמור, זוהי הפעם הראשונה שמתקיים טקס שכזה בבית הנשיא ולכן אמיתי-שמי מתארת כי הופתעה מאד כשהודיעו לה על הצטיינותה. "כשעמדתי על במת הטקס בבית הנשיא, חשתי גאווה גדולה והשתדלתי לקלוט את כל הפרטים מסביבי שיהיו לי "למזכרת" בעתיד. ההבנה שפתאום אני עומדת על הבמה עם שאר מצטייני הנשיא, מקבלת ממנו את התעודה בלחיצת יד חמה, הייתה ממש לא מובנת מאליה, זה הרגיש כמו קצת חלום. אין ספק, שתמיד כיף לקבל הערכה על דברים שאנו עושים וכיף שרואים בתרומה שלך כמשהו מיוחד".
אמיתי-שמי מספרת כי לאחר סיום השירות הלאומי היא מקווה להמשיך לעסוק עם בני בנוער, להרים פרויקטים בקהילה ובכלל לנסות לתרום ולשאוף להשפיע בחברה, אם זה בקנה מידה קטן כמו הקיבוץ, בית הספר או העיר ואם בקנה מידה ארצי.
לסיום, מבקשת אמיתי-שמי לציין ולהוסיף עד כמה חשוב השירות הלאומי מבחינתה: "לפי דעתי השירות הלאומי לא פחות חשוב ומהותי מהשירות צבאי. נכון שבני ובנות השירות לא יודעים מה זה טירונות ובכלל מערכת צבאית, לא מחזיקים בנשק ולא חווים משמעת צבאית, אך העשייה בה הם מעורבים לא פחות חשובה, ערכית וחיונית לחברה הישראלית. המתנדבים פועלים בכל כך הרבה מקומות חשובים ויוצרים שינוי גדול, לעיתים אפילו עד כדי תחושה שאם לא היו שם אף אחד לא היה".
ניתן למצוא היום מתנדבים ומתנדבות בישרות הלאומי כמעט בכל מסגרת חברתית: במד"א, בכיבוי אש, בבתי החולים, במעונות ופעוטונים, בבתי הספר, במוסדות מדיניים ואפילו ספציפית בבית הנשיא עצמו.
_____13
תערוכת המחקרים וההמצאות של החממה האקולוגית בעין שמר
___________59
תלמידים מציגים תוצרים בתערוכת הסיכום, עין שמר, השבוע. צילום: Rotem Berdichevsky Lev

השבוע התקיימה תערוכת ההמצאות והמחקרים השנתית של החממה האקולוגית בעין שמר, אשר קיבלה הכרה ממשרד החינוך כחווה חקלאית של המועצה האזורית מנשה בפיקוח המינהל לחינוך התיישבותי.
לתערוכה הגיע קהל של למעלה מ-300 איש, בעלי תפקידים ממשרד החינוך והמועצה, מומחים ממפעלים, יזמים, מנהלי בתי ספר וכמובן ההורים, צוותי החינוך והתלמידים העוסקים במלאכת המחקר והלימוד.
 
במסגרת התערוכה הציגו התלמידים מחקרים, פרויקטים והמצאות עליהם עבדו לאורך השנה, במגוון תחומים חדשניים: גידול אצות ספירולינה ואצות בעלות תכונות אנטי-סרטניות, חקלאות מדייקת, שימוש ברחפן לחקלאות, טיפול במים באמצעות צמחים וחיידקים, חקר זני בר של חיטה אל מול שינויי האקלים, הדברה ביולוגית - חרקים בשירות החקלאות, חקר מזון על לדגים, צמחי מרפא, הדפסה בתלת מימד ועוד. בתערוכה השתתפו מאות תלמידים ממגוון בתי ספר, יהודים, ערבים, חילונים, דתיים, עולים וותיקים.
 
המשתתפים בתערוכה נחשפו לקונספט החינוכי-חברתי החדשני אותו מפתחת החממה, במסגרתו בני הנוער מבצעים מחקרים המתקשרים לאתגרים המעניינים מפעלים ותעשיות, ומתקיים שיתוף פעולה, כאשר המומחים מהמפעלים ומהקהילה מלווים את התלמידים במחקריהם, תורמים ונתרמים. במסגרת שיתוף פעולה זה, אותו מלווה מחלקת החינוך של התנועה הקיבוצית, מתקיימים פרויקטים עם המפעלים האזוריים, מפעלי גרנות, אמבר, אבוקדו גרנות, גן שמואל מזון, ביו-בי, מצרפלס, החברה הכלכלית מנשה ונוספים.
 
מפקח החווה, ד"ר שדאד אבו-פול סיפר: "החממה קיבלה סמל מוסד חווה חקלאית, הראשונה מסוגה בישראל, בפיקוח המינהל לחינוך התישבותי. החווה בעין שמר מהווה מודל לחוות נוספות אשר מקים המינהל, אשר חרת על דגלו את קידום החקלאות, החדשנות החינוכית והרב-תרבותיות".
יו"ר עמותת החממה האקולוגית, זאביק שפריר, בירך את המשתתפים וציין את הערך הרב שבשיתוף הפעולה הנוצר בין הגופים התומכים בפעילות החממה.
מנהל החווה, נועם גבע, הודה לתומכים, השותפים והתורמים, ואמר: "אנו מאמינים שלדור שלנו משימה גדולה ומשולשת: לחדש את החינוך, לבנות קהילה חזקה, ולשמור על כדור הארץ. אנחנו מאמינים שיחד אפשר לעשות את זה".
_____13
הירשמו בהקדם!
gevatron_0
_____13
_____13
מוזמנים ומוזמנות לכתוב לנו
יש לכם סיפור מעניין? רוצים לספר על המתרחש בקיבוצכם? להתלונן? לייעץ? לשבח?! כתבו לנו. 
העתקת קישור