תפריט מחלקה
הצג תגובות בדף 1/1/2050 7

ניוזלטר התנועה

אם אינך רואה מייל זה לחץ כאן
HEADER
23.3.2017

יו"ר ועדת הכספים, משה גפני (יהדות התורה): "אני יודע שמצב vרוח אצלכם לא גבוה, אתם יכולים לראות בי ידיד וחבר בכנסת. אני כאן בשבילכם!"
____________31
 מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר ומנהל רשות המיסים משה אשר, הוועידה הכלכלית של הקיבוצים והמושבים, היום

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, דיבר היום (חמישי) בוועידה הכלכלית של הקיבוצים והמושבים בארגון פירמת ראיית החשבון והייעוץ העסקי BDO זיו האפט ואמר: "בחצי שנה האחרונה שנגמרה בדצמבר עברתי סוג חוויה שקשה להאמין שאפשר לעבור, אם מישהו היה אומר לי ביולי שאני היום אעמוד ואדבר בשבח חוק ההסדרים ורשות המיסים הייתי שולח אותו להסתכלות.
ביולי הגיעה לנו שמועה שתופרים לנו "מיטת סדום" ברשות המיסוי. ח"כ ברושי "תפר" לנו פגישה עם משה אשר וצוותו שכבר היו סגורים ובטוחים בעמדותיהם אבל לשמחתי הרבה דווקא בגלל חוק ההסדרים, לא הייתה להם ברירה אלא להיכנס לעומק הדברים, לבדוק את העקרונות ומהר מאד הם ראו שיש להם עם מי לעבוד ואני הבנתי שאפשר להגיע להסדר של גם וגם- "גם שהכבשה תהיה שלמה וגם שהזאב יהיה שבע". ובאמת יצאנו עם הסכם הוגן והגיוני לכל הדעות. זה לקח כמעט 14 שנה כי לא הייתה הידברות רציפה וכנה, אך מרגע שהתחלנו בהידברות שכזו הדרך כבר הייתה סלולה. אילו הייתה הידברות בינינו לבין רשות מקרקעי ישראל בראשותו של עדיאל שמרון כמו שיש לנו עם רשות המיסים בראשותו של משה אשר כבר מזמן היינו מסיימים את כל ההסכמים ומתחילים לבנות. ברגע שהסחבת לא נגמרת, אין רצף בין מפגש למפגש, נוצר חוסר אמון. כל צד חושב שהשני מנסה לגנוב ממנו וככה לא מגיעים להסכמות, לא מייצרים הסכמים. אני חוזר ואומר אפשר להגיע לאותה רמת אמון גם עם רשות מקרקעי ישראל אם שני הצדדים יגיעו באותה רמת נחישות ומסירות, ובעיקר אם הם יבינו שאנחנו מעדיפים להשאר קיבוץ ולא להרוויח עוד כמה שקלים".
מאיר הוסיף: "הם טוענים שהם לא יאריכו את הסכם הביניים ואני מבטיח לכם- הם ועוד איך יאריכו כי לא יהיה להם זמן להתעסק איתנו והם לא יוכלו לפתוח הסכמות קודמות".
בסיום דבריו אמר מזכ"ל התנועה הקיבוצית: "לא ייתכן שבפורום כזה יופיעו כל כך מעט נשים, התפקיד שלנו, הגברים, הוא לדאוג שתהיינה עוד ועוד נשים בפורומים שכאלה".

קודם למזכ"ל התנועה הקיבוצית דיבר בפני באי הועידה האיש אשר אותו שיבח מאיר, מנהל רשות המיסים, משה אשר, שפירט את מודל חוק המיסוי החדש על הקיבוצים, והוסיף: "אומרים שחוק ההסדרים לא טוב, אבל דווקא בחוק הזה הגענו להסכמות עם הקיבוצים. אני רוצה להודות לניר מאיר שהוביל את הצוות שהסדיר אחת ולתמיד את עניין המס, ושמח שהגענו בידיים שלובות לוועדה בכנסת שאישרה את החוק". מנהל רשות המיסים הוסיף: "זה לא סוד שהקיבוצים בשנים האחרונות הם לא הקיבוצים בשנים הראשונות, כבר לא כולם שיתופיים. העולם הזה נגמר, למעלה מ90% הם מתחדשים. לכן היינו חייבים ליצור שינוי בחקיקת המס על הקיבוצים שהייתה חקיקה ישנה ולא עדכנית למצב החדש. אני שמח שעמדנו בדרישה של מזכ"ל התנועה וצוותו שלא לפגוע במרקם האידיאולוגי עליו בנויים וחיים הקיבוצים וחבריהם. אנחנו לא נגד קיבוצים – נהפוך הוא, מכירים בערך שלהם, אך צריך לגבות מיסים בצורה שוויונית ותואמת למציאות היום".

מנהל רשות מקרקעי ישראל, עדיאל שמרון, דיבר אף הוא, לפני השניים ואמר: "לתנועות המיישבות היה חלק גדול בהקמת מדינת ישראל, אבל ממש לא בטוח שהדור הרביעי של אלו שהקימו את הישובים צריכים לקבל זכויות יתר על המגזר העירוני". בנוגע לבנייה בהתיישבות העובדת אמר מנהל הרשות: "יש כיום חמישה מסלולים בקיבוצים ובמושבים לבנייה. המסר שאני מעביר כל הזמן – צריך לקבל החלטות. אי אפשר לשבת על הגדר. צריך להפסיק לריב עם השומר ולהתחיל לאכול את הענבים, ויש הרבה ענבים. יש ביקורת קשה נגדנו שאנחנו לא מממשים את החלופות, אני לא דוחה את הביקורת, אבל חושב שהיא מוגזמת. אנחנו משקיעים הרבה יותר משאבים במכרזים הגדולים מאשר במסלולים בהתיישבות העובדת". שמרון הדגיש: "אנחנו עוסקים בהפרטת מקרקעי ישראל. אנחנו חייבים לכלל הציבור לגבות מחיר כמה שיותר גבוה. התפקיד שלנו הוא לא להוזיל את הדירות, אלא להגדיל את ההיצע".

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) נאם גם הוא בועידה ואמר: "המציאות כיום שהקיבוצים מקבלים מכה אחר מכה זה דבר חמור והחברה הישראלית לא יכולה להרשות לעצמה. האנשים הגרים בקיבוצים נמצאים בקו הראשון של הגבול והחברה. יש חשיבות עליונה אפילו חשיבות ציונות". 
גפני ציין שמס המעסיקים על החקלאים בוטל, והוסיף: "אני יודע שהיום המצב רוח אצלכם הוא לא גבוה. אני יכול להגיד לכם, אתם יכולים לראות בי ידיד וחבר. יש לזה חשיבות גדולה בתפקידי. לפעמים נושא הקיבוצים לא חשוב לממשלה. לי הוא חשוב ואני כאן בשבילכם".
_____13
____________31
האלוף אביב כוכבי וצביקה לוי ביום ההולדת של צביקה לפני חודשיים. צילום גלעד בן-שץ

לחייל בודד אין ממי להיפרד כשהוא מגיע לבקו"ם ביום גיוסו, ואין לו בית לחזור אליו ביום שישי. לא מדובר בחייל אחד אלא באלפי חיילים בכל רגע נתון, והאתגר קשה שבעתיים כשמדובר בלוחמים. צביקה, בעצמו לוחם בצנחנים, הכיר את ההרגשה ונענה מיד להצעתו של ראש אכ"א באותם ימים, יורם יאיר, ומרגע זה תיעל את כל כוחותיו לטיפול בחיילים הבודדים, והיה לשם דבר של מסירות ונתינה.  

צביקה הפך את המשימה למרכז חייו, מרכז ללא שוליים- הוא ויתר על עיסוקיו האחרים וריכז את כל מרצו לספק בית, שייכות ומשפחה לחיילים קשי־יום ולאחרים, אשר בגבורה עזבו בחו"ל חיי נוחות, דחו לימודים או קריירה, כדי להתנדב ולתרום למדינת ישראל. 

במסירותו לחיילים לא ידע להבחין בין יום ללילה ובין חול למועד.  

הוא עמד לרשותם בכל עניין, קטן כגדול, סמלי או מהותי, והקדיש להם את כל זמנו. אלפי חיילים זכו ל"אבא" שהעניק לכל אחד מהם יחס אישי וחם, אשר לא פעם היה חשוב יותר מפתרונות הדיור, הציוד או השכר שלהם דאג. לא אחת שמע על קושי של חיילת בשיחת לילה מאוחרת, ולמחרת כבר מצא פתרון, ובמקרה אחר קלט מבט של חייל שאינו מוצא את מקומו, וכבר חיבק אותו ברוחו ובמעשיו. היה נוסע מקצה אחד של הארץ אל הקצה האחר, בין אם כדי לדאוג לקבוצת חיילים ובין אם לסייע לחייל אחד בלבד. בדרך היה מעודד חייל אחר להמשיך ולהתמיד במסלול הקרבי, ומתאם סיוע נוסף לחיילת עם קושי כלכלי. הוא אסף תרומות, רתם ושכנע, ושילב במפעל חייו את התנועה הקיבוצית הראויה גם היא להערכה על הסיוע שהיא מעמידה.
____________31
צילום: נעמי זינגר, קיבוץ כפר מסריק

לאחרונה פורסם שנתון התנועה הקיבוצית לשנים 2015/16. בשנתון שנכתב ע"י אגף כלכלה של התנועה הקיבוצית מתואר מצבם הכלכלי, הדמוגרפי והחברתי של הקיבוצים ואת השינויים שחלו בהם על  ציר הזמן, וזאת במגוון רחב של נושאים, ובאמצעות נתונים ובעיקר גרפים מאירי עיניים.  
דגן לוין, ראש אגף כלכלה, שניצח על הכנת השנתון אומר כי "כפי שראינו בשנתונים הקודמים, לאחר המשבר הגדול של הכלכלה הקיבוצית בסוף המאה העשרים והצמיחה הכלכלית המרשימה בעשור הראשון של המאה ה- 21, נמשכת הצמיחה גם בעשור השני אך באופן מתון משמעותית. נקודות ציון בולטות:
1. צמיחה בהיקף ההכנסות בשנה האחרונה וצמיחה משמעותית ועקבית ברווח התפעולי בשנים האחרונות.
2. גידול ברמת החיים הכוללת של חברי הקיבוץ, מעל ומעבר לגידול המקביל במשק הישראלי.
3. גידול של כ- 20% בהיקף ההשקעות ביחס לשנה שעברה, שאף היא רשמה גידול דומה ביחס לשנה שלפניה; אפשר ומסתמנת מגמה של חזרה להקצאת מקורות משמעותיים לפיתוח גורמי יצור משותפים.
4. צמיחה (מתונה יותר) בהיקף ההכנסות וברווח התפעולי גם במגזר התעשייתי.
5. גידול בשיעור המכירות, היצוא ומספר המועסקים של התעשייה הקיבוצית מכלל התעשייה הישראלית.
6. לראשונה מזה שנים ארוכות לא נרשם קיטון בכמות מפעלי התעשייה הקיבוצית.
7. נמשכת מגמת הגידול הדמוגרפי.
8. מגמה ברורה של קליטה לחברות בלבד והאחדת סטטוסים. 
אני מבקש להודות לכל העוסקים במלאכה ובראשם למחלקה הכלכלית בברית פיקוח בניצוחה של רו"ח אסנת כהן שערכה את השנתון, ולכל  הגורמים שסייעו בהכנתו - עובדי אגף כלכלה ואגף חברה, הרכזים, התאחדות חקלאי ישראל ואיגוד התעשייה הקיבוצית.

מזכיר התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, אומר כי "התמונה המצרפית העולה מן החוברת מסמנת שנת שיא בכלכלה הקיבוצית. שנת שיא של כל הזמנים. הקיבוצים גדולים מאי פעם במספר תושביהם, במספר חבריהם וגם במספר ילדיהם. הצמיחה נמשכת ומספר הנפשות החיות בקיבוצים גדל באופן מתמיד.
לכן אני מרשה לעצמי להיות אופטימי מאוד: הזינוק באיתנותם הכלכלית והפיננסית של הקיבוצים, ובפרט המקורות שהשתחררו ברוב הקיבוצים עם סיום תשלום חובות ההסדר והקטנת התשלום עבור הגרעון האקטוארי, יאפשרו לנו להתמודד עם האתגרים החדשים הניצבים לפתחנו שהיקפם הכולל נמוך בהרבה.
וכך, למרות האיומים והמגבלות אני צופה כי "כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ" וכי התנועה הקיבוצית תמשיך ותפגין עצמה כלכלית משופרת ותדע להעמיק שורש לתועלת החברה הישראלית- כולה".
____________31
בוועידה הכלכלית של הקיבוצים, המושבים והתעשייה שהתקיימה היום (חמישי) זכה קיבוץ קטורה באות הוקרה לשנת 2016 על ניהול ערכי ומצליח בשל שורה מרשימה של הישגים כלכליים.
אות ההוקרה ניתן לקיבוץ קטורה על הרחבת חברת "אלגאטק", בשל מכון הערבה הנמצא בקיבוץ ללימודי סביבה ופונה אל קהלים מיוחדים לרבות תושבי ירדן והרשות הפלסטינית ועל השקעה במיזמים טכנולוגיים- והכל תוך שמירה על אורח חיים שיתופי. 


המשיכו כך, כל הכבוד!
_____13

מטה התנועה מקפיד לבקר מידי שבוע בשני קיבוצים. בשבוע הבא יערוך סיור מרוכז בערבה הדרומית

מועצת התנועה אישרה את הקמת אגף הצעירים והמשימות. המשנה למזכ"ל: "יש לפעול לחידוש הרלוונטיות של הקיבוצים לחברה הישראלית"
מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, פתח את מועצת התנועה שהתקיימה השבוע בברכות לצביקה לוי, האבא של החיילים הבודדים בתנועה הקיבוצית על זכייתו בפרס ישראל למפעל חיים.
לאחר מכן הציג המזכ"ל  את הנעשה בתנועה מאז המועצה הקודמת, וכן את יעדי התנועה והמשימות שלה לשנת 2017.
בין היעדים שמנה מזכ"ל התנועה היו - הידוק העבודה המשותפת עם הארגונים האזוריים והמועצות האזוריות. מאיר הדגיש כי "שיתוף פעולה זה כבר עובד בשטח, וכבר בחמישה אזורים עובדים פעילי התנועה כנציגי התנועה הקיבוצית, הארגון האזורי והמועצות האזוריות גם יחד".
עוד אמר כי: "חלק מהאתגרים נעוצים בפעילות מתמשכת ועיקשת של משימות שהחלו כבר בשנה שעברה כמו קידום יישום שיוך הדירות והבנייה בקיבוצים, הורדת החסמים הביורוקרטיים מצד מנהל מקרקעי ישראל וגורמים ממשלתיים אחרים, תוך ניסיון לעזור לקיבוצים השונים למצוא את הפתרונות המתאימים שיטיבו עמם כבר היום אבל במבט גם לצרכיהם העתידיים. וכן, המשך הטמעת רעיון הקיבוץ כקואופרטיב כחלק מההכרה במאפייניו הייחודיים של הקיבוץ שמשיקים לעקרונות הקואופרציה.
בהמשך הצגת יעדי התנועה אמר מזכ"ל התנועה כי "אנחנו פועלים כל הזמן לפיתוח כלים חברתיים וכלכליים להתמודדות עם אתגר חוק המיסוי החדש ואתגרי הבנייה והצמיחה תוך ניסיון לעזור לקיבוצים לצלוח התמודדויות אלו ולצאת חזקים ומחוזקים אחריהן. ברור לנו שאי אפשר לעשות 'העתק-הדבק' של פתרונות מקיבוץ לקיבוץ, ולכן נמשיך וניתן מענה לצורך של כל אחד מהקיבוצים שפנו ויפנו אלינו". בתוך הזכיר מאיר את המפגשים האזוריים שנערכו ברחבי הארץ על מנת לפגוש את ממלאי התפקידים בקיבוצים האמונים בעיקר על נושאי התקציב על מנת להציג את החקיקה החדשה בתחום המיסוי.
מאיר הוסיף ואמר כי ישנם עדיין ארבעה קיבוצים אשר עדיין נמצאים במשברים כלכליים ו/או דמוגרפיים. "כמו שאמרתי כאשר נכנסתי לתפקידי, אני והתנועה לא נשאיר אף קיבוץ פצוע בשטח, אנחנו פועלים למציאת פתרון לכל אחד מאלה".

מזכ"ל התנועה הזכיר גם את הקמת אגף הצעירים והמשימות (ראו בהמשך), אשר מביא עמו גם שינוי ועדכון מסוים במבנה הארגוני בתוך התנועה הקיבוצית בניסיון לייעול והפקת תוצרים בצורה המיטבית ביותר של כל האגפים והמחלקות בתנועה. בנוסף לכך, אמר כי יש צורך להמשיך ולהדק את שיתוף הפעולה והעבודה עם גופים נוספים בחברה הישראלית.

לסיכום דבריו הזכיר מזכ"ל התנועה כי בשנה זו ימשך קידום השלמת איחוד התנועות לתנועה אחת על כל המשתמע מכך.
מזכ"ל התנועה הקיבוצית סיים והזכיר כי בשנת 2017 תערך ועידת התנועה הקיבוצית בעין גב בסימן 80 שנה לחומה ומגדל ו-50 שנה להתיישבות בגולן וגם לכך מתקדמות ההכנות במרץ.
כאמור, מזכ"ל התנועה גם הציג את פעילות מטה התנועה. מאיר פרס בפני השומעים את העובדה שמטה התנועה הקיבוצית מקפיד מידי שבוע להגיע לשני קיבוצים בכל רחבי הארץ על מנת להכיר מקרוב את הקיבוץ, ממלאי התפקידים והבעיות של כל קיבוץ וקיבוץ. "הסיורים שנבנים בצורה מצוינת על-ידי רכזי האזורים, הופכים לכר פורה של שיחה על הנעשה בקיבוץ תוך העלאת חילוקי דעות והתלבטויות. אני שומע בכל קיבוץ וקיבוץ את החשיבות של ביקור מטה התנועה לקבלת החלטות בחיי הקיבוץ והחברים". מאיר הדגיש כי גם כאשר פועלים במירב המאמצים, מטה התנועה לא מצליח להגיע ליותר ממאה קיבוצים בשנה, כך שמבקרים בכל קיבוץ פעם בשלוש שנים, אך גם לכך יש חשיבות. בשבוע הבא יגיע מטה התנועה לסיור מרוכז של יומיים בקיבוצי הערבה הדרומית. 

לאחר סקירה מזכ"ל התנועה אישרה המועצה את הקמת אגף הצעירים והמשימות. המשנה למזכ"ל התנועה, גיל לין, שהציג את האגף החדש אמר לצירי המועצה: "יש לפעול לחידוש הרלוונטיות של הקיבוצים לחברה הישראלית. אנחנו נמצאים כיום אחרי שנים רבות של מאבק הישרדות בהם עסקה התנועה הקיבוצית בעיקר בעשייה פנימה על מנת להבטיח קיומה. ישנן  לא מעט הפעילות בתחומים דומים ומבעיות עניין רב לשיתוף פעולה עם הקיבוצים ועם התנועה הקיבוצית, ואנחנו חייבים ל'הרים את הכפפה' ולשתף איתם פעולה".  

בנוסף אישרה המועצה את הארכת כהונתה של ד"ר גבי אסם כראשת אגף החינוך. 
_____13
מיצג זיכרון מיוחד בכיכר רבין בת"א
איילה מינקר מקיבוץ ניר יצחק, שאיבדה את אחיה עידן ז"ל באסון המסוקים - מזמינה אתכם לבקר במיזם מיוחד לציון 20 שנה לאסון הכבד ביותר בתולדות צה"ל, בו איבדו את חייהם 73 חיילים, עשרה מהם בני התנועה הקיבוצית.

במיצג המיוחד תוכלו להיחשף לסיפור של האסון ורוח התקופה שבה הוא התרחש, מהזווית האישית של אחי ואחיות הנופלים.

המיצג ייפתח למבקרים ביום ראשון ה-26.3, ויהיה פעיל עד ליום חמישי ה-30.3, בין השעות 08:00 - 21:00, בכיכר רבין בתל אביב.

לחצו על התמונה כדי לשמוע את איילה מינקר מסבירה על הפרוייקט שיזמה ביחד עם שאר האחים השכולים מאסון המסוקים. 
____________31
_____13
______24
השדולה למען החיילים הבודדים בראשות חברי הכנסת איציק שמולי (המחנה הציוני), עליזה לביא (יש עתיד), מרב בן ארי (כולנו) ויוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו), התכנסה השבוע לדיון בנושא החיילים הבודדים חסרי העורף משפחתי. על פי נתונים שהגיעו לידי השדולה ממשרד הרווחה ישנם כ-40,000 בני נוער וצעירים בסיכון, מתוכם כ-11,500 צעירים מגיל 18, כאמור ברי גיוס לצה"ל. יחד עם זאת, מתוך סך הצעירים המועמדים לגיוס רק 1,624 משרתים בצה"ל, המהווים כ-12%.
 
החיילים הבודדים בצה"ל מחולקים הגדרתית על פי שני סוגים: חיילים בודדים מובהקים שהוריהם מתגוררים בחו"ל דרך קבע או שהתייתמו משני הוריהם וחיילים בודדים ללא עורף משפחתי, כלומר חיילים שאינם נמצאים בקשר עם בני משפחתם מדרגה ראשונה הנמצאים בישראל.
במסמך של מחלקת המחקר של הכנסת שהוזמן לבקשת ח"כ איציק שמולי, נמסר כי בשנת 2016 שירתו בצה"ל 6,359 חיילים בודדים משני הסוגים ובכל שנה מתגייסים בין 1,200 ל-1,400 חיילים בודדים, מתוכם כאמור כ-500 חסרי עורף משפחתי, המהווים בין 35% ל-41% מדי שנה.
 
בשיחות שהתקיימו עם חיילים בודדים חסרי עורף משפחתי טרום השדולה, עלה כי חלקם הגדול חווים מצוקות כלכליות, אשר הצבא ומשרד הביטחון אינם נותנים מענה עליהן. כך, חיילים אשר מתגוררים בדירות אל"ח (אגודה למען החייל) זוכים למענק שכירות בסך 1000 שקלים לחייל בלבד, זאת כאמור ללא התייחסות לעליית מחירי השכירות בשנים האחרונות וחוסר היכולת לממן מגורים בעלות זו. נוסף על כך, באותן שיחות עלתה סוגיית המזון ותשלום החשבונות שהצבא אינו לוקח על עצמו לממן, דוגמת חשבונות חשמל ומים. אחרים שגרים בבתי החייל דיווחו על גניבות.
 
בפתח הדיון אמר ח"כ איציק שמולי, כי "החיילים הבודדים במצב של מלחמת הישרדות יומיומית; רבים מהם מסתובבים רעבים ואוספים בקבוקים למחייתם. זאת פשוט בושה שבמקום לסייע לחבר'ה האלה המדינה פשוט מפקירה אותם ובחלק מהמקרים הצבא אף מוציא אותם כלל מהמערכת כי הם נאלצים ללכת לעבוד יותר מהאישור שניתן להם. אני מתכוון להוביל שינוי בעניין הזה כך שהתמיכה בהם תורחב מאוד ותאפשר להם להחזיק את הראש מעל למים, תוך הישארות במערכת".
 ראשת אגף חינוך ומשימות בתנועה הקיבוצית, ד"ר גבי אסם, הביאה עמה מכתב מה"אבא של החיילים", צביקה לוי, שהתארח בכינוס השדולה בשנה שעברה, אז קראו יושבי ראש השדולה להעניק לו את פרס ישראל. השבוע כאמור התבשר על קבלת הפרס. במכתבו כתב צביקה: "אני מודה לכם מאוד על כינוס השדולה פעם נוספת והעלאת המודעות של החשיבות בתמיכה בחיילים הבודדים - הילדים של כולנו. בשנה שעברה הייתי אתכם בכנסת וביקשתם שאקבל את פרס ישראל. אז השנה הוחלט להעניק לי את הפרס - סגירת מעגל של כולנו. אני מברך את כל מי שהגיע לשדולה וכל מי שהנושא חשוב לו - אנחנו צריכים להמשיך ולפעול יחד עבור החיילים הבודדים ולעולם לא לשכוח להוקיר אותם ולשמור עליהם כפי שהם שומרים עלינו."

ד"ר אסם המשיכה ואמרה כי בקיבוצים 1000 חיילים בודדים. חיילים אלו מוצאים בקיבוצים תמיכה של משפחה מאמצת ושל קהילה רחבה. הפתרון לאיך מלווים חיילים בודדים חסרי עורף משפחתי כולל מס' מרכיבים. לחייל בודד מחו"ל שנמצא בתנועה הקיבוצית, המשפחה המאמצת והגורמים הצבאיים הם התמיכה היחידה שיש לו. השבוע קלטנו לקיבוצים שבעה חיילים בודדים חדשים. אחת החיילות היא חוזרת בשאלה שבמשך שנה פחדה לצאת לביתה. היום שאחרי השחרור והיום שלפני השחרור, הם הימים שצריכים למקד בהם מאמץ. אנו צריכים אתכם כדי לעזור לנו".
_____13
____________31
בשבוע שעבר הושלם החלק המוחשי של מבצע "ילד הוא ילד", למען תינוקות וילדי האסון ההומניטרי בסוריה, כאשר נשלחו מבית התנועה הקיבוצית בתל אביב כ- 1000 אריזות של תרכובות מזון לתינוקות (מטרנה, סימילאק ונוטרילון) שנאספו ונשלחו מכ-50 קיבוצי התנועה. 
המבצע נערך בהתגייסות קיבוצית מרשימה, בחודשים דצמבר וינואר האחרונים וכעת, בהתאם לגרף משלוחים ואספקה של ארגון IFA (Israeli flying aid) יוצאות אריזות המזון אל יעדיהן באתרי הסיוע והמרפאות ההומניטריות בסוריה ובמחנות הפליטים ביוון.
"החלק השני של המבצע יושלם בימים הקרובים, כאשר נרכוש מיצרניות תרכובות המזון, זיכוי מרוכז לעוד כ-2000 אריזות מזון שייאספו בהדרגה. זאת נעשה באמצעות למעלה ממאה אלף ₪ שנאספו מכ-30 קיבוצים נוספים" מסר גיל מושקוביץ, רכז המשימות הלאומיות בתנועה הקיבוצית. לסיכום, הוסיף מושקוביץ, "מרגש למלא תפקיד בתנועה, שבה כמעט אין צורך להסביר למה לתרום בכלל ולמה להירתם למצוקה הומניטרית של ילדי שכנינו. תוך ימים ספורים הנענו את המבצע הזה וההיענות בקיבוצים הייתה מהירה וברורה. נדמה לי שזה תמצית כוחה של התנועה הקיבוצית. אנחנו גאים בקיבוצים הרבים שהתגייסו ומבקשים להודות להם מקרב לב". 
_____13

השבוע התקיים הכנס השנתי לרכזי ומנהלי תרבות, קהילה וחינוך במגזר הכפרי בנושא התחדשות יהודית קהילתית. הכנס שחיבר בין התנועה הקיבוצית ותנועת המושבים, נטע הרבה מחשבות ושאיפות להמשך ושלח את ממלאי התפקידים השונים עם הרבה מוטיבציה להנחלת התוכניות ביישוביהם
____________31
ליל סדר בקיבוץ נען, צילום: נמרוד עוז. "תרבות בונה קהילה ותרבות יהודית היא אבן הראשה לכך". 

חדר האוכל של מרכז הסמינרים באפעל היה מלא השבוע מפה לפה במאות אנשי חינוך, תרבות וקהילה- חברי קיבוצים ומושבים שהתכנסו ללמוד יחד ולפתח רעיונות לעיצוב זהות יהודית חילונית מתחדשת בישובים. היום אורגן על-ידי מנהלי התוכניות 'כזה ראה וחדש' בתנועה הקיבוצית, ו'שריגים' בתנועת המושבים. תוכניות אלו מציעות מהלך של חשיבה, עשייה ויצירה מתחדשת לעיצוב חיי תרבות קהילתיים ודרכי חינוך בקיבוץ באמצעות דיאלוג מעמיק עם התרבות היהודית המגוונת לאורך כל שנותיה, מימי המקרא ועד לימינו אנו, לצד המסורות ההתיישבותיות  העשירות.
היום נפתח בברכות של מזכ"לי שתי התנועות: ניר מאיר מהתנועה הקיבוצית, ומאיר צור מתנועת המושבים, שנתנו רוח גבית למהלך המיוחד והמשותף שקורה במגזר הכפרי. מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר בירך ואמר: "אנו חבים תודה גדולה לקרן אביחי שיוצרת עבורנו מחדש יחד עם ממלאי התפקידים בתנועה הקיבוצית, את החיבור בין היהדות המסורתית לפרשנות המתאימה לחיינו ומאפשרים לנו להדגים, דרך מערכות החינוך המשלים, את העושר היהודי ואת מסורת ישראל בדרך בה הקיבוצים יעצבו עבורם תרבות יהודית השומרת על שורשיה אך בניואנסים המתאימים להם ולא רק דרך הפרשנות האורתודוכסית".
מאיר צור אמר: "חברה וקהילה במושב ובקיבוץ זה הדבר המשמעותי ביותר בהתיישבות העובדת. בסוף, אחרי הכלכלה, החקלאות והארגון הכלכלי, ההבדל המשמעותי בין ההתיישבות לשאר החברה הוא צורת החברה והקהילה שבתוכם. במושבים ובקיבוצים עדיין מתקיימת חברה מעורבת שהערבות ההדדית היא אבן יסוד בתוכה וזה איננו דבר מובן מאליו כמו בעבר
לאחר מכן עלו יחד לבמה עילם בר לב, מנהל תכנית "כזה ראה וחדש" בתנועה הקיבוצית, ושירי ארדיטי נחום, מנהלת התכנית המקבילה "שריגים" בתנועת המושבים, שדיברו על העשייה פורצת הדרך בתחום עיצוב החינוך והתרבות בישובים, מתוך תפיסת הזהות היהודית החילונית, עשייה שאת פירותיה כבר מתחילים לקצור בישובים. ריקי רז, מנהלת מטה התרבות בתנועה הקיבוצית, הוסיפה: "בכל הזדמנות אנו אומרים ומאמינים כי תרבות בונה קהילה, והיום יותר מתמיד כולנו מבינים שאבן הראשה בבניה זו היא נושא ההתחדשות היהודית בקהילה".
שתי התוכניות פועלות במסגרת מיזם של קרן אביחי ובתמיכתה. שותפות התוכן של התכנית הן אילה ויצנר מ'בינה', התנועה ליהדות חברתית, וליאור קולודני מ'המדרשה באורנים'. לכנס זה חבר גם ארגון 'שיטים'.
באי ובאות הכנס התרשמו מהרצאות פתיחה של מגישת חדשות ערוץ 10 תמר איש שלום ויעל גורי, חוקרת ספרות שנתנו ממשנתן, לקחו חלק פעיל בסדנאות יישומיות ומהותיות לעיצוב התרבות והמסורת היהודית בקהילה, שמעו "סיפורי הצלחה" מקיבוצים ומושבים שמקיימים פעילויות בנושא ולסיום נהנו מהמופע המוזיקלי "קלבת שבת". 
הצוות המוביל של התוכנית 'כזה ראה וחדש' ו'שריגים' סיכמו כי היה זה כנס מעשיר מפרה ובסיס לשיתופי פעולה עתידיים עם השותפים. 

תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית בקלאסיקה במיטבה עם הזוג אייכנהולץ משבדיה
____________31
זוגיות קלאסית על במות הקונצרטים
מנצח: מיקה אייכנהולץ (Mika Eichenholz) סופרן: אנייטה אייכנהולץ(Agneta Eichenholz)

בתכניתה החדשה, תארח התזמורת שני מוזיקאים המייצגים את הצמרת השבדית בסצנה הקלסית. הזוג אייכנהולץ, מיקה המנצח ואשתו זמרת הסופרן אנייטה יחברו יחד לביצוע משותף של מבחר אריות ידועות.

אנייטה אייכנהולץ, מזמרות הסופרן הלירי המובילות בעולם האופרה של ימינו, מופיעה על הבמות החשובות ביותר, בהן: בתי האופרה בזלצבורג, מדריד, פרנקפורט, דיסלדורף והקובנט גארדן בלונדון, מגיעה זו הפעם הראשונה לישראל ותבצע מבחר אריות ידועות מתוך הרפרטואר האופראי הרחב שלה.
ברקורד של המנצח מיקה אייכנהולץ, זכייה בפרס הניצוח בשבדיה כבר בשנת 1989, בהיותו בן 29.
בין התזמורת עליהן ניצח: המוצרטאום מזלצבורג, הפילהרמונית הישראלית, הפילהרמונית של המבורג ועוד...
 
_____13
מוזמנים ומוזמנות לכתוב לנו
יש לכם סיפור מעניין? רוצים לספר על המתרחש בקיבוצכם? להתלונן? לייעץ? לשבח?! כתבו לנו. 
העתקת קישור