רקע
המוסד לבוררות ולגישור של התנועה הקיבוצית, כמסגרת ממוסדת ומקצועית נוסד במקור בשנת 1988, כמדור מיוחד במסגרת אגף חברה של התק"ם. גם בקבה"א התקיימו בוררויות ע"י ועדת חברה של הקבה"א ואולם בפורמט שונה, ולא כמוסד נפרד ועצמאי.
בשנת 1990, הוסב שם המדור ל- "המוסד לבוררות של התנועה הקיבוצית המאוחדת", והיה למוסד עצמאי לגמרי, תוך זיקה ארגונית בלבד לאגף חברה של התנועה.
עם כניסת המוסד גם לתחום הגישור שונה השם ל- "המוסד לבוררות ולגישור של התנועה הקיבוצית".
בשנת 1996 התקיימו גישושים מצד הקבה"א, ואח"כ דיונים בין נציגי התנועות להצטרפות מלאה של הקבה"א למוסד לבוררות ולגישור של התק"ם. הפעולה המשותפת באופן מלא בין שתי התנועות, החלה רשמית בינואר 1997.
מאז, פועל המוסד לבוררות ולגישור של התנועה הקיבוצית (של שתי התנועות לשעבר) באופן עצמאי לגמרי, תחת ניהול של הנהלה נבחרת, שתפקידה לקבוע מדיניות, לדאוג לעבודה עצמאית של המערכת וכן לקבוע ולבקר את התקציב וביצועו.
מלבד שתי התנועות, גם הקיבוץ הדתי ומושבים שיתופיים מסתייעים בשרותי המוסד לבוררות ולגישור.
מטרות
המוסד לבוררות ולגישור עוסק ביישוב מחלוקות בקיבוץ מכל הסוגים, בשני ערוצים עיקריים:
ערוץ הבוררות וערוץ הגישור, וכן בפישור ובניית הסכמות.
על המוסד
ביישוב המחלוקות, עוסקים בוררים ומגשרים הנקבעים בהסכמת הצדדים, מתוך רשימה של המוסד לבוררות ולגישור, הכוללת היום כ-40 שמות חברים, משתי התנועות לשעבר יחד. ביניהם אנשי כלכלה, תעשיה, עובדים סוציאליים, פעילים בתחומי חברה, אנשי ציבור ועורכי דין.
הבוררים והמגשרים מקבלים הכשרה מתמשכת בנושאים הקשורים לעבודתם.
הנהלת המוסד מוסמכת לעדכן מדי פעם את רשימת הבוררים והמגשרים, ומנהל המוסד לבוררות ולגישור מוסמך לקבוע לעיתים, לפי העניין, בורר או מגשר שאינו ברשימה, ולעיתים אף בורר או מגשר שאינו חבר קיבוץ.
תחומי המחלוקות
כלכלי - עסקי:
בין שני קיבוצים, בין מפעלים, בין מפעל אזורי ובין קיבוץ, בין תאגיד תנועתי לבין קיבוץ, בין שותפים בשותפויות שונות, בין גורם כלכלי חיצוני ובין קיבוץ וכו'.
בין חבר (חברים) ובין מוסדות הקיבוץ.
בין חבר לשעבר ובין קיבוצו (סעיף 113) בתקנון האגודה.
(במחלוקת בין חבר לשעבר ובין קיבוץ, סעיף 113 מהווה הסכמה מראש של הצדדים, ליישב המחלוקת באמצעות בוררות חובה, במוסד לבוררות ולגישור של התנועה הקיבוצית), או ברשות השיפוט של ההסתדרות.
בין חבר לחבר.
בין קבוצות חברים.
בין בני זוג נפרדים.
בין קיבוץ לקיבוץ.
בין קיבוץ לתנועה.
בין קיבוץ לגורמים חיצוניים שונים.
מחלוקות שונות (שיכון ודיור, עבודה, וותק, דמי עזיבה וזכויות מעבר מקיבוץ לקיבוץ, ענייני משפחה, יחסי שכנות, צרכים מיוחדים לבעלי מוגבלויות וכל מכלול היחסים בין החבר לקיבוץ).
מימון
פעולת המוסד לבוררות ולגישור ממומנת ע"י הצדדים המסתייעים בו, בדרך כלל באופן שווה.
בפתיחת תיק בוררות או גישור, תשולם אגרת פתיחת תיק, ע"י הצד הפונה.
במחלוקת בין קיבוץ ובין חבר הקיבוץ, החלוקה תהיה:
על הקיבוץ 60%, על החבר 40%
(אלא אם החליטו הצדדים ביניהם על הסדר אחר).
ככלל, מחיר הבוררות או הגישור, קבוע מראש ומותנה במספר הישיבות.
עם זאת, בבוררות, הבוררים יכולים על פי סמכותם מחוק הבוררות, לקבוע כל חלוקה אחרת של עלות הבוררות בין הצדדים, כולל הטלה על צד אחד בלבד, אם ראו זאת לנכון.
