28 פברואר, 2010

סימוכין: בקבק 12 האם מתקיימים יחסי עובד מעביד עם החברים

 

מי ישמור על זכויות חבר הקיבוץ?

 יחסי עובד מעביד בין החבר לקיבוץ

 

אלי לוי, רו"ח

 

אקסיומה: קיומם של הקיבוצים ושל התנועה הקיבוצית הם נכס חשוב של מדינת ישראל, העם היהודי והעולם. זהו נכס כלכלי, חברתי ומוסרי התורם באופן ישיר ובאופן עקיף על ידי המאמץ להשבחת האדם והחברה. מכאן שנכון יהיה שהמדינה תדאג להגן על יכולת ההתנהלות השונה של הקיבוצים. תנאי לאמיתות האקסיומה הוא, שהתנועה הקיבוצית תגדיר את המהות, את העקרונות המנחים, ואת גבולות המגרש של הקיבוץ בעת החדשה, ואת האמצעים לאכיפתם.

 

מהות הנושא: [בנושאים שונים מצורפת ההמלצה שלי - ה.ש.].

 

יחסי עובד מעביד: מבוססים על חוקים ותקנות הבאים להסדיר את היחסים בין העובד למעביד שלו ולהגדיר את הזכויות של כל אחד מהם. הם מטפלים בנושאים כגון משכורת, שעות עבודה ומנוחה, חופשה ומחלה, התאגדות, פיטורין פנסיה ועוד. לתאגידים רשות להרחיב את הזכויות אך לא לצמצם אותן. סכסוכים בעניינים אלה נדונים בבתי דין לעבודה.

 

הנושא עלה:

בקיבוץ מתחדש מסוים, שעבר משברים חברתיים וכלכליים והצליח לצאת למרחב בעזרת יו"ר חיצוני, הוחלט להחיל בין הקיבוץ והחברים יחסי עובד מעביד. חברים התנגדו, וראו בכך פגיעה בעקרונות הקיבוץ. (מהעיתונות הקיבוצית)

יחסי עובד מעביד: כפר עזה ואושה אינם הקיבוצים הראשונים שעוברים למודל העסקה זה. קדמו להם קיבוץ גבת וקיבוצים נוספים, אך לעת עתה התופעה עדיין נדירה יחסית בנוף (הדף הירוק 11/2/10). מן הכתבה לא ברור אם הכוונה היא למעבר מלא או לדרך חישוב פנימית.

 

מה יש לנו? היחסים בין הקיבוץ לחבריו העובדים בו

 

בקיבוץ השיתופי לא מתקיימים יחסי עובד מעביד. זכויות וחובות החבר נגזרות מהחלטות הקיבוץ ומהחלטות אלה בלבד. זכויות החבר העובד כשכיר - שייכות ומועברות לקיבוץ.

 

בקיבוץ המתחדש בדרך כלל הקיבוץ איננו מתערב בזכויות החברים העובדים כשכירים וממסה אותן במיסוי פנימי. ביחס לחברים העובדים בקיבוץ ובתאגידים הקשורים, שאינם מופרדים משפטית (להלן "משק"), קיימות צורות שונות ומגוונות בין קיבוץ לקיבוץ. הן נפרסות בין שני הקצוות שלהלן. חבר הקיבוץ העובד במשק:

1.      מזוכה בסכום המחושב מקצועית (תמחור ומשכור) בגין העבודה ו/או המשרה שלו. שאר הזכויות נגזרות מהחלטות הקיבוץ (בחוברת שינוי) ואינן כפופות לחוקים של יחסי עובד מעביד.

2.      מתקיימים בין המשק והחבר יחסים מלאים של עובד-מעביד, כלפי פנים וכלפי חוץ, על כל המשתמע מכך.

 

אם כך, האם לנהוג על פי ההנחיות של החוקים המסדירים יחסי עובד מעביד במלואם? או על בסיס מדיניות מקומית? (משכורת, חופשה, מחלה, פנסיה, הטבות סוציאליות, קרן השתלמות, פיצויי פיטורין ועוד..) כאמור קיימת קשת רחבה של התנהלות.

 

ה.ש. - לחייב הנהגה פנימית של כל החוקים הנ"ל. להרחיב זכויות אם יש בכוחו של הקיבוץ לעשות זאת, תוך אפשרות לסגת למינימום בשעות משבר. יש לזכור שאספת הקיבוץ רשאית לחייב את החברים לתרום מעבודתם (תורנויות), או להגדיל את המיסוי. דבר שיחול גם על החברים שהם שכירים. בדיווח החיצוני, להמשיך בהתנהלות המקובלת של קיבוץ.

הסבר: בפעילותו הפנימית הקיבוץ מוערך כמשפחה. מותר למשפחה לתמחר לצורכי פנים את העבודה של חבריה שעובדים במשק כראות עיניה.

הנמקה: במאמר אחר.

 

דוגמאות של סוגיות כלליות לדיון:

 

ביטוח לאומי ומס בריאות: האם לחייב את העובד לפי השכר או לפי ממוצע הקיבוץ?

ה.ש. כנ"ל. הסבר: פעולות סוציאליות רבות שהביטוח הלאומי היה אמור לממן מבוצעות על ידי ועל חשבון המשק.

 

משכורת: קביעת המשכורת (רכיבים, תמחור ומשכור, הטבות נלוות), מצדיקים דיון מקיף וייחודי.

ה.ש. גם פה מומלץ ליישם את הכללים.

 

פיטורין, פיצויי פיטורין ופרישה: קיימים כללים מחייבים המגדירים מי רשאי לפטר ומהו התהליך הנדרש. חשוב שגם כללים אלה יהיו נגישים ומופעלים. בדרך כלל המסורת הקיבוצית נטתה לטובת החבר ונגד הממסד, שחויב לעתים להמשיך בהעסקה של עובדים לא מתאימים מאימת דעת הקהל. עם השינוי קיימות תופעות של מעבר לקיצוניות השנייה.

פיצויי הפיטורין הם סכום אותו חייב המעסיק לעובד עם פיטוריו או פרישתו. זאת מכפלת המשכורת האחרונה במספר השנים בהן עבד באותו העסק. מטרת החוק להקל על העובד המפוטר/פורש בדרכו החדשה. בקיבוץ, הסוגיה מעלה בעיות אחדות: האם יש להשתמש בסכום לכיסוי רשת הביטחון של החבר בתקופה שהוא מובטל? האם יש לדרוש גם מהחבר שהוא שכיר להעביר את הפיצויים לקיבוץ? האם מותר לנהוג באפליה בין שניהם? ה.ש. זה מקרה קלאסי המחייב דיון נרחב, בתנועה ובכל קיבוץ, ועיצוב תקנון מסודר ומפורט שצריך לחייב את כל החברים.

 

חופשה:

הסבר כללי: החוק מחייב את המעסיק לדאוג שהעובד ייקח את ימי החופשה שלו במשך השנה. אלה שלא מנוצלים נצברים לזכותו. החוק מאפשר לעובד לפדות במזומן עד שלוש שנות חופשה (ימי החופשה השנתית X3) + החופשה השוטפת. הפדיון אפשרי רק עם הפסקת ההעסקה או הפרישה מעבודה. מסיבה זאת תאגידים המנוהלים בצורה כלכלית קפדנית נוהגים לחייב את העובדים לצאת לחופשה, ולמחוק לעובדים את ימי החופשה הצבורים שמעל לשלוש שנים. החישוב נעשה בסוף השנה הקלנדרית, כך שבמשך השנה הוא יכול לצבור חופשה נוספת שמעל לשלוש שנים. מבחינת המעסיק צבירת חופשה משמעותה שהעובד הוציא באותה השנה תקציב גדול/קטן יותר להעסקתו ממה שהוקצב (המשכורת שקיבל + גידול/קיטון בימי החופשה צבורים, עליהם יקבל תמורה בעתיד).

 

מקרה קיפוח קונקרטי: בקיבוץ מסוים הוחלט במסגרת השינוי לאפשר לחבריו העובדים במשק לצבור עד שנתיים של חופשה. הקיבוץ לא מתערב אצל חבריו השכירים. ההנהלה החליטה על תהליך מחיקה בסופי שנה.

ה.ש. לנהוג לפי החוק אחרת המשמעות: הקיבוץ רואה בחבר העובד במשק עובד נחות, שאין לו זכויות של כל שכיר בקיבוץ ובישראל.

 

א.      עיקר שכחתי: נציב קבילות הציבור.

מומלץ לעגן בהחלטות הקיבוץ שמערכת הביקורת משמשת נציב קבילות הציבור. הדרך המועדפת היא שועדת הביקורת עורכת מיון ראשוני של הפניות, ולאחר ניפוי אלה שלא מצדיקות טיפול, היא מעבירה למבקר את הבדיקה של הפניות שאושרו. לאחר קבלת התשובה של המבוקרים, מנפיק המבקר דוח המסכם את הנושא. מבקר התנועה הקיבוצית ממליץ על הדבר. מערכת כזאת העובדת בצורה יעילה מייתרת/מצמצמת את הסעיף הבא.

 

ב.      עיקר שכחתי: מערכת שיפוטית.

במאמר ביקורת בקיבוץ (בקבק 10) המלצתי לתנועה ולקיבוצים לעצב ולהכשיר מערכת מעין שיפוטית מוסמכת בכל קיבוץ (או אזור) ובתנועה. השינוי שחל בקיבוצים (גם בשיתופיים), גורם לכך שלעתים נפגעות זכויות החבר ואין לו למי לפנות (הערכאות אינן מתאימות לדיון כזה). יתרונה של מערכת שיפוטית נובע מסמכות האכיפה שלה. באין מערכת כזאת רבו בשנים האחרונות פניות לערכאות, פניות שעלויותיהן גבוהות ביותר.

 

ג.       עיקר שכחתי: זכות ההתאגדות:

ברוב המאמרים הדגשתי נושא שהתנועה מתעלמת ממנו: שקיים שוני בין האינטרסים של החבר ובין אלה של הקיבוץ. ושבמצב הזה, שאיננו חדש, אבל כיום הוא יותר אקוטי, כוחו של החבר – במיוחד אם אין מאחריו גיבוי חמולתי עוצמתי - הוא מועט. כמו כן, שמעצבי הקיבוץ בכל הזמנים, דאגו בצדק להגן על הקיבוץ שנלחם על קיומו. הגיעה העת להגן על הזכויות של החבר. משום כך חשוב שתיקבע תקנה לפיה חברים יוכלו להתאגד ולמנות צוות שייצג אותם ויגן על זכויותיהם כעובדים.

 

מקומה של הביקורת בנדון: עובדים/מנהלים/שיתוף עובדים

תפקיד הביקורת לבדוק את התנהלות הקיבוץ בעניינים ציבוריים. עליה לבחון את דרך היישום של החלטות הקיבוץ, עקביותם ביחס לעקרונות שהוא קבע, ולחוקי המדינה כך שזכויות החבר העובד לא ייפגעו.

הגדרת מערך הזכויות, כמו גם חיזוק סמכויות המנהלים הנובע מהגדלת האחריות שלהם, ורענון אמצעים להגברת שיתוף העובדים בניהול ודמוקרטיזציה שלו, הם פררוגטיבה של המוסדות המוסמכים בקיבוץ (הנהלות, אספה).

 

חברים מוזמנים להציע נושאים הדורשים התייחסות. במאמר הבא: האם על המדינה ורשויות המס להמשיך ולנהוג בקיבוץ המתחדש כקיבוץ.

 

כל התייחסות תתקבל בברכה. jeanlev@shoval.org.il אלי לוי - קיבוץ שובל