|
תוכן עניינים: כתב המינוי..................................................................................... 3 הרכב הועדה ................................................................................... 5 מבוא ............................................................................................. 6 א. מונחים והגדרות ........................................................................... 10 ב. המלצות הוועדה בנוגע למערכת היחסים הפנים-קיבוצית........................ 11 ג. המלצות הוועדה בנוגע ליחסים שבין הקיבוץ ורשויות המדינה................. 18
THE CHAIRMAN LABOR SOCIAL AFFAIRS AND HEALTH COMMITTEE |
הכנסת THE KNESSET | |
בס"ד סימוכין:5886405 ירושלים,ט"ו בסיון התשס"ה 22/06/2005 לכבודמר אבשלום דולב – יו"ר איתן שמיר- חמ"ד גדעון פלס – אהד"ה עו"ד מיכי דרורי – מח' משפטית, התנועה הקיבוצית דן שרון – אחראי שיקום, התנועה הקיבוצית רבקה וילנד – מח' חברה, התנועה הקיבוצית אלי סומר – הקיבוץ הדתי יואב קריים – מטה מאבק הנכים מרדכי וירשובסקי – יו"ר הוועדה המייעצת של ארגונים עו"ד רותי לירז שפירא – רשם האגודות, משרד התמ"ת עו"ד גלי גרוס – ענף ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים עו"ד בלהה ברג – נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלויות עירית פלדמן – המוסד לביטוח לאומי שאלת מעמדם של אנשים בעלי מוגבלויות ובעלי צרכים מיוחדים בקיבוץ "השיתופי" ו"המתחדש" והצורך בהבטחת זכויותיהם והדאגה להבטחת קיומם ההוגן מתעוררת מעת לעת ונוצר הצורך להבהירה. התשובות שניתנו לשאלות אלה בקיבוץ השיתופי נבעו מאופיים הייחודי של הקיבוצים. השינוי באורחות החיים והמעבר מהמודל השיתופי למודל המתחדש מעורר שאלות נוספות, ביניהן כאלה הנוגעות לדאגה לצרכים ולזכויות של האוכלוסיות המיוחדות בקיבוצים. בקבוצת "בעלי הצרכים המיוחדים" בקיבוץ נכללים בין השאר בנים קטינים ובגירים – בעלי צרכים מיוחדים התלויים בהוריהם – חברי הקיבוץ (בין אם הם בעצמם חברי קיבוץ ובין אם לאו) חברים בעלי נכות (פיזית ונפשית) אשר יכולת ההתפרנסות שלהם קטנה בגין מצבם. אוכלוסייה זו זקוקה להתייחסות מיוחדת ולסיוע בעמידה על זכויותיה. הריני ממנה אותך בזה כחבר הוועדה לבחינת מעמד בעלי מוגבלויות בקיבוץ (חברים ובנים). הוועדה מתבקשת לבחון ולהמליץ בדבר הדרכים בהן יש לנהוג בקיבוץ השיתופי והמתחדש, בשאלת מעמדם, זכויותיהם, וחובותיהם של חברי ובני קיבוץ בעלי צרכים מיוחדים התלויים בהוריהם – חברי הקיבוץ, ושל חברים בעלי נכות. על ההמלצות להתייחס לסוגיות הבאות: - הגדרת האוכלוסיות להן מתייחסות ההמלצות.
- הבטחת מיצוי זכויות חברים ובנים אלה כלפי מוסדות המדינה, בהתחשב בייחודם, ותוך השוואת זכויות אלו לזכויות המוקנות לאזרחים שאינם חברי קיבוצים.
- בחינת האפשרויות להסדרת היחסים בין הורי התלוי בחבר קיבוץ לקיבוצם, תוך התחשבות בשוני הנובע מאורח החיים בקיבוץ השיתופי ובקיבוץ המתחדש, ובשוני הנובע מגיל ההורים.
- הדרכים להגנה על זכויות חברי הקיבוץ בעלי המוגבלויות, והדרכים להבטחת קיום הוגן לתלויים בחבר קיבוץ.
- הדרכים לישוב סכסוכים בסוגיות הקשורות למעמדם המיוחד של התלוי בחבר קיבוץ, והנכה חבר הקיבוץ.
אנו יוצאים מתוך הנחה כי המלצות הוועדה ינחו את התנועות הקיבוציות, את ארגוני הנכים (כולל ארגוני הנכים בקיבוצים ) , את נציבות השוויון לאנשים עם מוגבלויות ובמידת הצורך יהוו בסיס לחקיקה בכנסת. הנכם מתבקשים להגיש המלצותיכם עד לראש השנה תשס"ו (אוקטובר 2005). אני מודה לך מאוד על נכונותך לכהן כחבר הוועדה. ב ב ר כ ה, ח"כ שאול יהלום כתובת הוועדה: מר אבשלום דולב – יו"ר הוועדה לבחינת מעמדם של בעלי מוגבלויות, רח' דובנוב 7, ת.ד. 40015 תל-אביב. dolev@tiratzvi.org.il פקס - 6957039 –03 נייד – 216362 - 0505 מר אבשלום דולב - יו"ר החברים (לפי א"ב): עו"ד בלהה ברג - נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלויותעו"ד גלי גרוס - ענף ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים עו"ד מיכי דרורי - מחלקה משפטית התנועה הקיבוצית גב' רבקה וילנד - אגף החברה התנועה הקיבוצית עו"ד מרדכי וירשובסקי - יו"ר הוועדה המייעצת של ארגוני הנכים גב' רות להב - חמ"ד עו"ד רותי לירז שפירא - רשם האגודות השיתופיות אלי סומר - מזכירות הקיבוץ הדתי גב' עירית פלדמן - המוסד לביטוח לאומי מר גדעון פלס - יו"ר אהד"ה מר יואב קריים - מטה מאבק הנכים מר דן שרון - אחראי שיקום, התנועה הקיבוצית את עבודת הועדה ליוו (לפי א"ב): עו"ד אמיר גנז - המחלקה המשפטית, התנועה הקיבוצית עו"ד איטה ילין - רשם האגודות השיתופיות מר איתן שמיר - חמ"ד מר תומר שיינפלד - חמ"ד גב' אתי צפני - מזכירת הוועדה מבוא הקיבוץ נוסד בתחילת המאה הקודמת כמסגרת חיים חברתית-כלכלית וחלוצית שחרתה על דגלה, בין היתר, את ערכי השיתוף והשוויון. ערכים אלו כוננו מסכת יחסים פנים-קיבוצית והסדרים חיצוניים (בין הקיבוץ לגורמים שמחוצה לו) ייחודיים. הערבות ההדדית ששררה בקיבוץ והקביעה הערכית כי האדם-החבר, נותן לחברה-הקיבוץ את מלוא יכולתו ומקבל מהקיבוץ עפ"י צרכיו, יצרו מערכת יחסים מיוחדת, הן בין הקיבוץ למדינה והן בין הקיבוץ לחבריו. החל מאמצע שנות ה-80' החלו קיבוצים רבים להנהיג שינויים באורחות חייהם. שינויים אלו כללו מעבר ממצב של תרומה לפי יכולת ותמורה לפי צרכים - למצב של העברת האחריות לקיום ולהתפרנסות לכתפי החבר. בשל כך החלו לצוף ולהתעורר שאלות בדבר הספקת צרכיהן של אוכלוסיות שונות בקיבוץ המתקשות להתפרנס בכוחות עצמן (כגון מובטלים, גימלאים ללא הסדרי פנסיה מתאימים ואנשים עם מוגבלות). לאור השינויים באורחות החיים שהתרחשו בקיבוצים נדרשו משרדי הממשלה ורשויות אחרות הנוגעות בדבר לתת דעתם לשינויים אלה מההיבטים של מיסוי, מתן זכויות ועוד. לפיכך, החליטה הממשלה בשנת 2002 על הקמת ועדה ציבורית בראשות פרופ' אליעזר בן-רפאל. תפקידה של הועדה היה לדון במכלול הבעיות שנבעו מהשינויים באורחות החיים של הקיבוצים. הוועדה הגישה את הדוח שלה לממשלה לפני כשנתיים וחצי. הממשלה רשמה בפניה את ההמלצות והורתה לשר התמ"ת לפעול ליישומן. ועדת בן-רפאל הוסיפה להגדרת "הקיבוץ" הקיימת, אשר הפכה להיות הגדרת "הקיבוץ השיתופי", את הגדרת "הקיבוץ המתחדש". כן נוספה הגדרת "קיבוץ עירוני". הוועדה המליצה המלצות נוספות הנוגעות ליחסי הגומלין שבין הפרט בקיבוץ לקיבוץ. בעקבות אישור מסקנות וועדת בן-רפאל הותקנו תקנות ליישום המלצות הוועדה ע"י שר התעשיה, המסחר והתעסוקה ונחתמו בסוף שנת 2005 (להלן - "תקנות הסיווג"). ב- 19.1.06 נכנסו לתוקפן תקנות אלו והפכו להיות חלק מהשיח המשפטי והחברתי החדש, שאיתו יצטרכו להתמודד כל הקיבוצים המעוניינים להתנהל עפ"י אמות המידה של "קיבוץ מתחדש". בתקנות הסיווג קיים מענה לחלק מן הבעיות של האוכלוסיות שהוזכרו מעלה. עם זאת, כאמור, בעקבות השינויים באורחות החיים בקיבוצים והעברת האחריות להתפרנסות מהקיבוץ אל הפרט (הליכי ההפרטות) - התעוררו שאלות ייחודיות לאנשים עם מוגבלות בקיבוץ, ובעיקר הגדרת הצרכים של האנשים עם מוגבלות והבטחת הספקת צרכיהם בהווה ובעתיד. סימני השאלה שהיו רק התרבו והחריפו. דוח זה בא לפרט המלצות והנחיות המוסיפות על הקבוע "בתקנות הסיווג", על פיהן נדרש קיבוץ לנהוג ביחס לאוכלוסיית החברים והבנים עם מוגבלות. נכון ליום הגשת דוח זה ההערכה היא שכ-200 קיבוצים מתוך 270 הקיימים בישראל מתנהלים במתכונת דומה או שווה למוגדר כ"קיבוץ מתחדש" בתקנות הסיווג. קיבוצים אלה נדרשים כיום על פי דין לשנות את תקנונם ולהתאימו לנדרש בתקנות הערבות ההדדית של הקיבוץ המתחדש. מציאות זו מביאה את הקיבוצים לדיונים שמטרתם העיקרית לבנות תקנון חדש לקיבוץ, שיכלול הוראות בדבר ערבות הדדית השונות מהעבר, ובהן התייחסות לאוכלוסיות שהוזכרו מעלה, לרבות לאוכלוסיה של האנשים עם מוגבלות - חברים ובני קיבוץ. נושאים אלה הובאו גם לידיעתה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת בראשות ח"כ שאול יהלום. ועדת העבודה, הרווחה והבריאות קיימה דיון בהשתתפות משתתפים רבים, שבעקבותיו מינתה ועדה זו - הועדה לבחינת מעמדם של חברי קיבוץ ובני קיבוץ עם מוגבלות - והטילה עליה את המשימה המורכבת להמליץ המלצות בכל הקשור למעמדם של אנשים עם מוגבלות בקיבוץ, חברים ושאינם חברים, כמופיע בכתב המינוי המצורף למסמך זה. הוועדה קיימה 14 ישיבות מליאה ומפגשים נוספים של צוותי משנה. הוועדה קיבלה 30 פניות מהציבור הרחב וזימנה לישיבותיה, למתן עדות, נציגים של עשרה מוסדות שונים העוסקים בתחום כדי להציע את הצעותיהם. בין העדויות שהושמעו בפני הוועדה ראוי לציין את עדותם של פרופ' אריק רימרמן, המלווה את המרכז לשיקום של התנועה הקיבוצית במהלך שנים רבות, ואת עדותו של טל ישראלי, המלווה הליכי שינוי בקיבוצים רבים. שניהם הציגו בפני הוועדה תמונת מצב מפורטת של מצב האנשים עם מוגבלות בקיבוצים. מספר הנחות יסוד ליוו את עבודת הוועדה. הוועדה ראתה בחבר קיבוץ ובבן קיבוץ עם מוגבלות כמי שזכאים להשתתפות הקיבוץ בסיפוק צרכי מחייתם וצרכיהם המיוחדים - בזכות ולא בחסד. חבר הקיבוץ - מעצם חברותו, ובן הקיבוץ - בשל היותו בנם של הוריו, חברי הקיבוץ. סיוע הקיבוץ להורי הבן בכל הקשור לתמיכה בבנם הוא חלק בלתי נפרד מהערבות ההדדית שבקיבוץ. כמו כן הניחה הוועדה כהנחת יסוד שהמלצותיה יתייחסו לכל הקיבוצים, לסוגיהם השונים (מתחדש, שיתופי ועירוני). הוועדה סבורה כי על כל קיבוץ לתמוך באנשים עם מוגבלות שבתחומו באופן שלא יפחת מן הדרישות הקבועות בדוח זה. דוח הוועדה בנוי במתכונת מיוחדת - מוצגות בו הבעיות השונות שהועלו לדיון ולצידן פתרון/פתרונות מומלצים. חלק מההמלצות דן בתיקוני חקיקה וחלקן בקביעת נורמות אחידות בהתייחסות לאנשים עם מוגבלות בקיבוץ. הדוח בוחן את הנושאים השונים בשני ערוצי בדיקה. הערוץ הפנים-קיבוצי, העוסק במסכת ההסדרים בין האדם עם המוגבלות/משפחתו לקיבוץ, והערוץ השני, שבוחן את מסכת היחסים בין האדם עם המוגבלות/משפחתו וקיבוצו למוסדות המדינה השונים. שולחן הוועדה הפך לשולחן הידברות חיובית בין מרבית הגורמים המעורבים בעיצוב הפתרונות לצרכי האנשים עם מוגבלות בקיבוצים. עם זאת, בשל לחץ הזמן, לא היה סיפק בידי הוועדה לקבל תגובתם של הגופים השונים הנוגעים בהמלצותיה שלא היו חברים בוועדה, אולם הם מופקדים על נושאים הקשורים לקיבוצים ולאנשים עם מוגבלות. הוועדה סבורה שיש מקום לשוב ולבחון את המלצותיה לאור הערות שתתקבלנה מהגופים הללו. ההמלצות המוגשות במסמך זה הן בבחינת תחילתו של תהליך, כאשר המלאכה, לדעת חברי הוועדה, רחוקה עדיין מסיום. לוועדה הגיעו נושאים רבים לדיון ולמרות שתקופת הדיונים הוארכה משלושה חודשים (כפי שהופיע בכתב המינוי) לתשעה חודשים, לא הספיקה הוועדה למצות את הדיונים ולגבש המלצות על מספר נושאים מאד מרכזיים וביניהם: (א) כיצד נערכים בקיבוץ השיתופי בכל הקשור לאנשים עם מוגבלות למצב שבו עשוי הקיבוץ בעתיד לשנות את מעמדו ל"קיבוץ מתחדש". (ב) מה יהיה מצבו של אדם עם מוגבלות בקיבוץ, שמטעמים כלשהם ישתנה מעמדו ל"לא קיבוץ" (הקיבוץ לא יהיה מסווג כלל כקיבוץ, גם לא כקיבוץ מתחדש) וכיצד נערכים להבטיח את המקורות הכספיים להמשך קיומו של האדם עם מוגבלות במצב זה. (ג) בדיקת הצורך בבניית "סל צרכים מיוחדים" לאנשים עם מוגבלות בקיבוץ. (ד) בחינת השאלה האם הערבות ההדדית ("רשת בטחון") מספקת בכל הנוגע לאנשים עם מוגבלות. (ה) הרחבת המקורות להבטחת צרכיהם של אנשים עם מוגבלות באמצעות קרנות שונות. (ו) גיבוש נוהל שיקום לאדם עם מוגבלות מרגע שובו לקיבוץ עם סיום הטיפול הראשוני (לאחר האירוע שגרם את המוגבלות), קביעת האחראים לגיבושו של נוהל זה וליישומו. (ז) הנגשה והתאמת דיור של מבני הציבור, בית המגורים ודרכי הגישה בקיבוץ. נושאים אלה ואחרים, וכן מעקב אחרי הטמעתן ויישומן של המלצות הוועדה, יחייבו, לדעת חברי הוועדה, המשך דיונים על ידי ועדה זו, או דומה לה, שתמונה על ידי הכנסת או הממשלה, על מנת להשלים את המלאכה החיונית בה עסקה הוועדה. אנו מצפים מכל המעורבים בסוגיית אנשים עם מוגבלות בקיבוצים - הכנסת, הממשלה ומוסדותיה, התנועות הקיבוציות, הקיבוצים וחברי הקיבוצים, לאמץ המלצות דוח זה ולהטמיען בדרך של בניית הסכמות חדשות בין כל המעורבים בנושא, בבחינת "יפה כוח פשרה מכוח הדין". במקביל אנו ממליצים לעסוק בהקדם בהתאמת החקיקה במקומות הנדרשים. כפי שניתן לראות, המלאכה מרובה. צריך, אפוא, לגייס ולרתום משאבים חברתיים וכלכליים, אשר יאפשרו לחברי הקיבוצים לצלוח את התהליך המורכב הזה, וזאת מבלי להשאיר מאחור את אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות, הנחשפים במעמד השינוי בקיבוץ למציאות אחרת, שונה וקשה מזו שהכירו בעבר.
א. מונחים והגדרות כמשמעותו בחוק שיוויון לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998: "אדם עם לקות פיסית, נפשית או שכלית לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית, אשר בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים". | "אדם עם מוגבלות" - | (1) | | | | חברי קיבוץ עם מוגבלות ובני קיבוץ עם מוגבלות, כהגדרתם בדוח זה. | "אנשים עם מוגבלות" - | (2) | | | | כהגדרתו בפסקה (2) להגדרת "תלויים" בתקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש). התשס"ו-2005. | "בן קיבוץ עם מוגבלות" - | (3) | | | | חבר קיבוץ שהוא אדם עם מוגבלות, אשר יש לו צרכים מיוחדים, כהגדרתם בתקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש), התשס"ו-2005. | "חבר עם מוגבלות" - | (4) | | | | התקנות ליישום ההמלצות של הוועדה הציבורית לעניין הקיבוצים - ועדת בן-רפאל. | "תקנות הסיווג" - | (5) | | | | תקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש), התשס"ו-2005. | "תקנות הערבות ההדדית" - | (6) |
ב. המלצות הוועדה בנוגע למערכת היחסים הפנים-קיבוצית 1. דרכים למימון התמיכה בחברים ובבנים עם מוגבלות, יצירת מקורות הצגת הבעיה אין חולק שהיכולת להבטיח תמיכה הולמת באנשים עם מוגבלות לאורך ימים תלויה באיתור המקורות המתאימים והמספקים לכך. בנוסף, אורח החיים הקיבוצי מעורר בעיות ייחודיות, בהן, בין היתר, הבעיות הבאות: (א) בקיבוץ יש תחלופה של הנהלות. לעיתים, יש הסכמות לא כתובות בין הקיבוץ לאדם עם המוגבלות. באין רצף או המשכיות במתן המענה לצרכים, יכולה להיות תחושה של התנהלות בשרירות לב ו/או ארעיות על פי גישתם של בעלי התפקידים המתחלפים. (ב) לעיתים קיימת גם מציאות של חלוקה לא שווה של משאבים, שמקורה ביכולות מיקוח שונות של האדם עם המוגבלות ומשפחתו עם הקיבוץ בנוגע לאספקת הצרכים. המלצות הוועדה (א) על-פי עקרון השוויון בהתאם לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 ובהיות השוויון עקרון יסוד במהות החיים הקיבוציים, נדרשים הקיבוצים לנקוט אמות מידה שוות בדונם באספקת הצרכים המיוחדים לחבריהם ולבניהם. הוועדה ממליצה להביא עקרון זה לידי ביטוי בתקנות הערבות ההדדית בכל הנוגע לאספקת צרכים מיוחדים. אי לכך ממליצה הוועדה לערוך תיקון בסעיף 4 לתקנות הערבות ההדדית, המגדיר את חובת הקיבוץ המתחדש לדאוג לחבריו ולבניו עם מוגבלות, באופן לפיו תתווסף לסעיף ההוראה הבאה, בנוסח המוצע או הדומה לו: "הספקת הצרכים המיוחדים תיעשה על בסיס אמות מידה שוויוניות וידועות". (ב) הוועדה ממליצה כי "ועדת הצרכים המיוחדים", הקבועה בסעיף 6 לתקנות הערבות ההדדית, תפעל באופן הבא - כאשר הוועדה תקבל פניה מחבר עם מוגבלות או מבן עם מוגבלות או מהוריו להכרה בצרכים המיוחדים ולאספקתם, תקים הוועדה צוות, שחבריו יהיו: 1) החבר ובמקרה של בן עם מוגבלות - הבן ו/או אחד ההורים או האפוטרופוס; 2) נציג מטעם הקיבוץ; 3) בעל מקצוע המוסכם על הצדדים בתחום השיקום הכללי או התעסוקתי, ככל שנושא זה רלוונטי בנסיבות העניין. 4) חבר קיבוץ נוסף המוסכם על הצדדים. צוות זה יגדיר את הצרכים המיוחדים וימליץ על המנגנונים ליישום התמיכה בחבר או בבן עם מוגבלות, לפי העניין. (ג) הוועדה ממליצה כי במסגרת החובה לייחוד מקורות ונכסים למילוי חובת הספקת הצרכים המיוחדים כאמור בתקנה 4 לתקנות הערבות ההדדית, ישקול הקיבוץ גם ייחוד מקורות ספציפיים באמצעות קרנות לסוג של מקרים או אף למקרה בודד. (ד) לאור מצבם הכלכלי של רבים מן הקיבוצים, מומלץ שהמדינה תסייע לקיבוצים להקים קרן סיוע לאנשים עם מוגבלות. מומלץ שהמקור לכספי הקרן יהיה הפקדות בחלקים שווים ("שקל מול שקל") שיעמידו המדינה והקיבוץ. עם הקמתה של קרן כזו תיקבע גם דרך התנהלותה, לרבות הרכב הנהלתה, ובלבד שיהיו בה גם נציגי האנשים עם מוגבלות. (ה) הוועדה ממליצה כי הסכמות שהושגו בין הקיבוץ לאנשים עם מוגבלות יעוגנו בהסכם חתום. במקרים מסוימים, כשמתמנים אפוטרופוסים לחבר עם מוגבלות או לבן עם מוגבלות, יש לאשר הסכמים אלה בבית המשפט. (ו) הוועדה ממליצה כי בהגדרת "צרכים מיוחדים" שבתקנות הערבות ההדדית, תתווסף, אחרי המילים "צרכים שהם ייחודיים בתחומי הבריאות, הסיעוד והחינוך" המילה "והשיקום". 2. שיוך יחידת מגורים לבן קיבוץ עם מוגבלות הצגת הבעיה ע"פ הצעת החלטה 979, בנוסחה הידוע כיום, נפתחה אפשרות לקיבוץ לשייך יחידות מגורים גם לבני קיבוץ עם מוגבלות, על אף שאינם "משפחת חברים" כהגדרתה בהצעת ההחלטה. הקושי הוא שנאמר שהקיבוץ "רשאי"... . נוסח זה מותיר את שיקול הדעת בידי הקיבוץ ועלול לגרום לפגיעה באוכלוסיות עם מוגבלות. הוועדה דנה בשאלה האם, מתי ובאילו נסיבות ראוי לחייב את הקיבוץ לשייך יחידת מגורים לבן קיבוץ עם מוגבלות. המלצות הוועדה (א) קיבוץ המשייך יחידות מגורים לחבריו ישייך יחידת מגורים גם לבן עם מוגבלות, אם וככל שהוריו או האפוטרופוס ביקשו כן. הנחיה זו לא תחול אם הבטיח הקיבוץ לבן הקיבוץ (באמצעות הוריו) בטוחות מספקות אחרות למחייתו ולאספקת צרכיו המיוחדים, המבטיחות את צרכיו לכל ימי חייו, ובכלל זה זכות המדור, כשם שהייתה יחידת המגורים מבטיחה זאת. למען הסר ספק, כשם שהקיבוץ, המספק לחבריו את צרכיהם המיוחדים, רשאי להביא בחשבון את נכסיהם ואף לשעבדם כנגד הספקת הצרכים המיוחדים, כן רשאי הקיבוץ לעשות בכל הנוגע לנכסיו של הבן עם המוגבלות. הוועדה ממליצה כי בתקנות האגודות השיתופיות (שיוך דירות בקיבוץ מתחדש), התשס"ו-2005 תיכלל הוראה בהתאם לאמור מעלה. (ב) הזכויות ע"פ החלטה 979 יינתנו גם במקרים של שיוך לפי החלטה 751. (ג) רשם האגודות השיתופיות, הדן באישור תיקון לתקנון של הקיבוץ כנדרש בתקנות האגודות השיתופיות (שיוך דירות בקיבוץ מתחדש), התשס"ו-2005 יבחן - בשיתוף הקיבוץ הפונה לשינוי סיווגו - את ההחלטות שקיבל הקיבוץ בעניין שיוך יחידות מגורים לבני הקיבוץ עם מוגבלות (או בעניין הבטוחות האחרות). 3. הקלות במיסוי פנימי לאנשים עם מוגבלות הצגת הבעיה בסוגיית קביעת המיסוי בקיבוץ קיימות מספר בעיות: (א) הטבות מס, להן זכאים אנשים עם מוגבלות או הוריהם ע"פ דין, לעיתים אינן מועברות לידיהם (כלומר, לא תמיד נלקחות בחשבון בעת הטלת המיסוי הפנימי). (ב) כאשר מדובר בחברים שאינם אנשים עם מוגבלות אך נזקקים להשתתפות מנגנון הערבות ההדדית ("רשת בטחון") - הרי זה מצב זמני, עד אשר ימצאו תעסוקה הולמת ויגדילו הכנסתם. לא כן לגבי חברים עם מוגבלות שהעדר כושרם להתפרנס הינו מצב קבוע ולכן הם ובני משפחתם "נידונים" לתמיד לרמת חיים נמוכה. המלצות הוועדה (א) חברים ובנים עם מוגבלות והוריהם יהנו (בהליך המיסוי הפנימי) מכל הטבות המס להן הם זכאים ע"פ דין וע"פ ההוראות הנהוגות ברשויות המקומיות. (ב) הוועדה ממליצה לקיבוצים לקבוע כי לא ינוכו מיסי קהילה מהכנסות החבר שמקורן בקצבאות להן הוא זכאי בגין נכות, אף אם קצבאות אלה הינן חלק מהכנסתו לעניין קביעת זכאותו להשלמת הספקת צרכיו. (ג) לא יוטל כל מס בגין הספקת צרכיו של בן עם מוגבלות. 4. פתרון סכסוכים הצגת הבעיה פתרון סכסוך בקיבוץ, שהוא חברה שבה אנשים חיים ביחד ויש להם זיקה הדדית - ובמיוחד במקרים של סכסוך בנוגע למילוי צרכים - נכון יותר שייעשה בדרך של הידברות וגישור מאשר בדרך של פניה להכרעה חיצונית, המשאירה את הצדדים לעיתים קרובות בתחושה קשה. גישור הוא חיפוש האינטרסים המשותפים. כמו כן יש לדעת כי לחבר הקיבוץ ועל אחת כמה וכמה לאנשים עם מוגבלות יש קושי להתעמת מול הקיבוץ במערכת משפטית ולכן יש להימנע מכך ככל שניתן. המלצות הוועדה (א) הוועדה ממליצה כי במקרה של מחלוקת בין הקיבוץ לחבר עם מוגבלות או להוריו של בן עם מוגבלות, אשר לא באה על פתרונה במוסדות הקיבוץ, יפנו הצדדים, ראשית, להליכי גישור שיסתיימו תוך זמן סביר. יש לציין כי אדם עם מוגבלות זכאי להיות מלווה בהליך הגישור באדם הנאמן עליו ועל הקיבוץ ליידע אותו על זכות זו. (ב) מומלץ שמוסדות הגישור של התנועה הקיבוצית יפתחו את הידע בתחום האנשים עם מוגבלות. 5. פיצויי נזקי גוף שהועברו לקיבוץ בעבר הצגת הבעיה בעבר, חבר שנפגע בתאונה, עת הקיבוץ היה קיבוץ שיתופי לכל עניין ודבר, העביר את הפיצוי שקיבל בשלמותו או בחלקו לקופת הקיבוץ. השאלה היא כיצד לנהוג היום באותו חבר, כאשר הקיבוץ הופך לקיבוץ מתחדש והחבר נאלץ להתמודד עם נכותו הפוגעת בכושר התפרנסותו. המלצות הוועדה (א) חבר שקיבל פיצוי חד פעמי, הכולל אובדן כושר התפרנסות בעתיד והוצאות עתידיות נוספות, יהיה זכאי להחזר הסכום שהעביר לידי הקיבוץ. הקיבוץ רשאי לנכות הוצאות אותן הוציא להספקת צרכים בריאותיים ושיקומיים להם נצרך החבר עקב התאונה. את יתרת הסכום יחלק הקיבוץ למספר השנים שמיום התאונה ועד לגיל הפרישה של החבר, כך שיתקבל סכום קבוע עבור כל שנה. את הסכום הקבוע, מוכפל במספר השנים שמיום התאונה ועד הפיכת הקיבוץ לקיבוץ מתחדש - יהיה הקיבוץ רשאי לנכות (בשנים אלה היה הקיבוץ שיתופי). יתרת הסכום תועבר לידי החבר. השבת סכום זה יכול שתיפרס בתשלומים חודשיים שווים עד הגיעו לגיל פרישה, הכל בהתאם למוסכם בין הצדדים. מובהר בזאת שלסכומים שהתקבלו ע"י הקיבוץ בגין התאונה ולכל הסכומים שישולמו - יתווספו הפרשי הצמדה. הוועדה סבורה כי ראוי לפרט יותר מהן ההוצאות שיותרו בניכוי. בפני הוועדה לא היה די זמן לערוך פירוט זה. עם זאת, בשל חשיבות העניין, הוועדה ממליצה כי נושא זה יטופל, כיתר הנושאים האחרים הדורשים טיפול נוסף, בהמשך. (ב) מומלץ שקיבוצים שיתופיים יחתמו עם חבריהם, נפגעי תאונות, על מסמך המעגן בתוכו את כל הנתונים הקשורים לתאונת החבר, לרבות הפיצוי שהתקבל וההוצאות שהיו בגין התאונה. 6. מעמד בן עם מוגבלות בקיבוץ הצגת הבעיה (א) מעמדם של בני קיבוץ עם מוגבלות שלא התקבלו לחברות בקיבוץ אינו תמיד מוסדר ובמקרים מסוימים גם זכויותיהם וחובותיהם אינם ברורים. (ב) בתקנונים רבים נקבע כי אדם שהגיש מועמדותו לחברות ומועמדותו נדחתה, חייב לעזוב את הקיבוץ. דרישה זו מעמידה את בני הקיבוץ עם המוגבלות בדילמה האם להגיש מועמדות. חשש זה מוגבר, כאשר קיימת גם תלות בהורה חבר הקיבוץ. ההוראה האמורה בתקנון עלולה לפגוע בבני קיבוץ עם מוגבלות, אשר יגישו מועמדות להתקבל לחברות ובקשתם תידחה. בנים אלה יידרשו, לכאורה, לעזוב את הקיבוץ, על אף שהם זכאים לתמיכת הקיבוץ בהם בשל זכות הוריהם ובשל היותם בני קיבוץ. המלצות הוועדה (א) ביטול מועמדותו של בן קיבוץ עם מוגבלות או דחיית בקשתו להתקבל לחברות לא תשמש, כשלעצמה, עילה לדרוש את יציאתו משטח הקיבוץ. (ב) התייחסות הקיבוץ לבן עם מוגבלות, שלא התקבל לחברות, תהיה כמפורט בתקנות הערבות ההדדית. (ג) הוועדה ממליצה כי, ככל הניתן, ייחתמו הסכמים בין הבן עם המוגבלות ו/או משפחתו לבין הקיבוץ, אשר יגדירו במידת האפשר את זכויות וחובות הצדדים להבטחת תנאי חייהם של הבנים עם המוגבלות. הערת חברת הוועדה עו"ד בלהה ברג מנציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות נוכח חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, אין לדחות מועמדותו של בן קיבוץ עם מוגבלות לחברות בשל מוגבלותו. 7. תעסוקת אדם עם מוגבלות הצגת הבעיה העבודה היא זכות וערך לכל אדם. העבודה נותנת תחושה של מימוש והגשמה עצמית ותחושת שייכות לקהילה בנוסף להשגת תוצרים כלכליים. קל וחומר באדם עם מוגבלות, המתקשה ממילא במימוש עצמי והחש לעיתים קרובות שהוא נדחק לשולי החיים החברתיים בקיבוץ. בקיבוץ, שהוא קהילה קטנה וסגורה, עבודת האדם עם מוגבלות חיונית אפילו שבעתיים. המלצת הוועדה הקיבוץ אחראי למציאת פתרונות תעסוקה והתפרנסות לחבר עם מוגבלות, בדרך של העדפה מתקנת, על פי הנדרש בחוק שוויון לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 ובהתאם לתנאים הקבועים בו. יש לפעול כך בתוך הקיבוץ, במוסדות האזור, במפעלים אזוריים ובמוסדות התנועה ומפעליה. ממלאי התפקידים הרלוונטיים בקיבוץ (מנהלי קהילה, רכזי מש"א, רכזי ענפים וכו') יפעלו ליישום המלצה זו וכן להתאמת מקומות העבודה לאנשים עם מוגבלות.
ג. המלצות הוועדה בנוגע ליחסים שבין הקיבוץ ורשויות המדינה כללי פרק זה של המלצות הוועדה עוסק בזכויות המוקנות לאנשים עם מוגבלות, החיים בקיבוצים, על ידי רשויות המדינה השונות לרבות רשויות מקומיות. כאמור במבוא, בשל מגבלות הזמן, רוב ההמלצות שיפורטו להלן לא הובאו בפני הרשויות להן הן נוגעות ולא התקבלה עמדתן בנושא. הדוח יועבר לכל הרשויות הנוגעות בדבר והן יתבקשו להתייחס לכל המלצה. דוח משלים, ובו עמדת הרשויות כאמור, אם אלה תתקבלנה, יוגש לכנסת במועד שתקבע ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. אם לא תתקבל עמדתן של הרשויות או חלק מהן, יגיש יו"ר הוועדה סיכום קצר של המגעים שהתנהלו עם כל אחת מהרשויות. 8. התאמת החקיקה העוסקת באנשים עם מוגבלות בקיבוץ - לשינויים בקיבוצים ולתקנות הסיווג הצגת הבעיה מדינת ישראל מסדירה את השתתפותה בצרכיהם של אנשים עם מוגבלות במדינה - בכלל, ובקיבוץ בפרט, באמצעות הסדרים חקיקתיים שונים. בכל הנוגע לקיבוץ, התבססו הסדרים אלה על ראיית הקיבוץ כיישוב המקיים אורח חיים ייחודי, עם קופה משותפת ועם הסדרי ערבות הדדית מלאה בין כל חברי הקיבוץ. כאמור במבוא, בעקבות השינוי באורחות החיים בקיבוצים הוקמה ועדת בן-רפאל, שהמלצותיה עוגנו ב"תקנות הסיווג". תקנות אלה מגדירות מסכת יחסים חדשה בין החברים לקיבוץ המתחדש. התקנות נכנסו לתוקף ביום 19.1.2006. יחד עם זאת, טרם נעשה שינוי חקיקתי מקיף וכולל, ובדברי חקיקה רבים מוגדר הקיבוץ עדיין בהתאם להגדרה "המסורתית", המבוססת על הנחות היסוד המתוארות לעיל (קופה משותפת, ערבות הדדית מלאה וכיו"ב) ואשר אינן תקפות עוד כבעבר. לענייננו, הנחות אלה אינן עולות יותר בקנה אחד עם מציאות החיים הנוהגת בחלק ניכר מן הקיבוצים, והן אינן תואמות את ההגדרות החדשות שבתקנות הסיווג בכל הנוגע לאנשים עם מוגבלות. התוצאה היא, שההתייחסות אליהם (באותם דברי חקיקה), אינה מתאימה יותר למציאות חייהם. המלצת הוועדה הוועדה ממליצה שהסדרי החקיקה השונים הנוגעים לאדם עם מוגבלות בקיבוץ יותאמו, בשינויים המחויבים, להגדרות החדשות של הקיבוץ שבתקנות הסיווג. 9. סוגיות בתחום הדיור של אנשים עם מוגבלות בקיבוצים הצגת הבעיה (א) מדינת ישראל מעניקה הטבות בתחום הדיור לאוכלוסיות שונות באמצעות משרד השיכון, כגון: 1) סיוע בשכר דירה; 2) סיוע במתן הלוואה (מובטחת במשכנתא) לצורך רכישת דירה או בניית דירה; 3) התאמת דירת המגורים לצרכיו של האדם עם המוגבלות; 4) העמדת "דירות נ"ר" לרשות אנשים עם מוגבלות בקיבוצים או רכישת דירה עבור זכאי משרד השיכון ע"פ קריטריונים קבועים בהסדרי תשלום מיוחדים. 5) קבלת דירה באחת מחברות הדיור הציבורי. בקיבוצים שיעור מיצוי הזכויות של הטבות אלה נמוך מהסיבות הבאות: 1) לעניין הסיוע בשכר דירה - חברי הקיבוץ אינם זכאים לו בשל העובדה שלחבר קיבוץ יש זכות למדור מכוח היותו חבר קיבוץ. בני קיבוץ עם מוגבלות זכאים לסיוע, אך שיעור ניצול הזכות הזו נמוך בשל מחסור במידע רלוונטי. 2) לעניין ההלוואות לרכישת דירה, לבניית דירה או להתאמתה לצרכי האדם עם המוגבלות - התנאי לקבלת ההלוואות הוא דרישה (שמעמיד הבנק) להעמדת ערבות. לעיתים הקיבוץ אינו יכול לשמש כערב, מאחר שהבנק דורש מהקיבוץ עמידה בכל התחייבויותיו לבנק כתנאי לאישורו כערב (ובכלל זה התחייבויות שאינן קשורות כלל לתחום הדיור). לעיתים, הקיבוץ אינו מוכן לשמש כערב. יש לציין כי בעבר נהגה המדינה להעמיד את הערבות הנדרשת לכלל האוכלוסייה, אך לימים הופסק נוהג זה והבנקים דרשו את הערבויות ישירות מהזכאים. גם החבר - בקיבוץ שלא הנהיג שיוך נכסים (אשר יכולים לכאורה לשמש בטוחה קניינית לצורך קבלת הסיוע) - אינו יכול להעמיד נכס כבטוחה בהתאם לדרישת הבנק. כתוצאה מכך, נותרים האנשים עם המוגבלות כ"בני ערובה" בין הקיבוץ והמדינה, כאשר בשל הקושי לעמוד בדרישות הבנק, נמנעות מהם בפועל הטבות להן הם זכאים. 3) לעניין "דירות נ"ר" ו"הדיור הציבורי" - באשר ל"דירות נ"ר", מאחר שהדירות בקיבוץ לא הופרטו עדיין (הדירות נכללות כולן ב"הסכם המשבצת" של הקיבוץ), משרד השיכון לא יכול לרכוש דירה לצורך העמדתה כ"דירת נ"ר" לזכאים. באשר ל"דיור הציבורי" - לא נבנה "דיור ציבורי" בקיבוצים. (ב) לשילוב אדם עם מוגבלות בקהילה מקום חשוב ביכולת השיקום שלו. טרם הוקצו די משאבים ושטח לדיור קהילתי בקיבוצים ועל כן פעמים רבות מופנים חברים ובנים עם מוגבלות, אשר יכולים היו לחיות ולהשתלב בקרב קהילתם, למוסדות מחוץ לקיבוץ ונאלצים בשל כך לעזוב את קהילתם ובית הוריהם. המלצות הוועדה (א) (1) הוועדה ממליצה שמשרד השיכון והתנועה הקיבוצית יפעלו ליישום ויידוע אנשים עם מוגבלות בקיבוצים בדבר זכאותו של אדם עם מוגבלות, החי בקיבוץ אך אינו חבר בו, ואשר נקבעה לו "דרגת אי כושר" בשיעור של 75% ומעלה, לסיוע בשכר דירה. היקף הסיוע הוא כ-650 ₪ לחודש. הזכאות היא ללא הגבלת זמן. מסלול זה מומלץ ע"י משרד השיכון משום שרמת הסבסוד בו היא הגבוהה ביותר והוא אינו מותנה במצבו הכלכלי של הקיבוץ. השגת סיוע זה נעשית דרך הבנק למשכנתאות עימו קשור הקיבוץ. לצורך כך יש להמציא לבנק: א) אישור של המוסד לביטוח הלאומי על הזכאות לקיצבת נכות. ב) אישור של מזכיר הקיבוץ (מאושר על ידי רואה החשבון של הקיבוץ) לפיו הזכאי מתגורר בקיבוץ אך איננו חבר הקיבוץ ואיננו מועמד לחברות. ג) הסכם שכירות דירה בין הזכאי לבין הקיבוץ. (2) הוועדה ממליצה כי במקרה שהקיבוץ אינו יכול להעמיד ערבות להלוואות / מענקים של משרד השיכון לבניה או להתאמת דירות נכים בקיבוץ (לרבות "קרן פראפלגים" - קרן מיוחדת של משרד השיכון, המיועדת להתאמת דירות לאנשים עם מוגבלות פיזית קשה), וכל עוד לא בוצע שיוך דירות או נכסים לזכאי לסיוע - תינתן ערבות מדינה, כפי שהיה נהוג בעבר. (ב) הוועדה ממליצה לעודד יוזמות להקמת דיור בקהילה ע"י מתן מענקים והלוואות מטעם המדינה לאנשים עם מוגבלות בקיבוץ, לחברים ולבני קיבוץ. יש לפעול להסרת "חסמים" מול המינהל ובכלל זה להסדיר נושא הקרקע לאותם מבנים (דוגמת "בית יחד" בקיבוץ מחניים). 10. ביטוח לאומי כללי ההמלצות שתופענה להלן, כהמלצות הוועדה, גובשו על ידי צוות פנימי של המוסד לביטוח לאומי. חלק מן ההמלצות אומצו על ידי הוועדה והן מופיעות כהמלצות הוועדה. חלק אחר לא אומץ על ידי הוועדה ואז מופיעה עמדת הצוות של הביטוח הלאומי בנפרד. ההמלצות של הצוות הפנימי טרם נדונו במינהלת הביטוח הלאומי ולכן אין הן מחייבות את המוסד לביטוח לאומי בכל דרך שהיא. 10.1 גביית דמי ביטוח לאומי - התאמה למאפיינים החדשים של הקיבוצים הצגת הבעיה דמי ביטוח נגבים היום מחברי קיבוץ על פי הסדרים הקבועים בתקנות הביטוח הלאומי ואלה עקרונותיהם: הערכת הכנסתו של חבר קיבוץ, לעניין תשלום מקדמות דמי הביטוח הלאומי, מבוססת על הרכיבים הבאים - (א) סך הוצאות המחיה של הקיבוץ, מחולק במספר חברי הקיבוץ בתום השנה, לפי הרישום במאזן הקיבוץ. (ב) שווי הדיור שנתן הקיבוץ לחבר. (ג) גילום לצורכי קופות גמל. (ד) גילום לצורכי מס הכנסה. למעשה, כיום, לא קיימת בתקנות הביטוח הלאומי התייחסות למאפיינים החדשים של הקיבוצים בעקבות השינויים באורחות חייהם תקנות הסיווג הותקנו רק לאחרונה ומטבע הדברים טרם הוכנסו השינויים הדרושים בתקנות הביטוח הלאומי - בכלל זה אין התייחסות למנגנוני הערבות ההדדית, הייחודיים לקיבוץ המתחדש, ע"פ תקנות הסיווג. המלצת הצוות הפנימי של הביטוח הלאומי היא כי באשר לקיבוץ השיתופי - דמי הביטוח ימשיכו להיות מחושבים בהתאם לעקרונות הקיימים, עם שינויים מזעריים. בקיבוץ המתחדש - דמי הביטוח יחושבו כמקובל לתושב ישראל שאינו חבר בקיבוץ שיתופי. כל קיבוץ שיוכר כקיבוץ מתחדש על ידי רשם האגודות השיתופיות, יידרש לדווח למוסד לביטוח לאומי על הכנסת כל אחד מחבריו בהתאם לסוג ההכנסה. בדיווח על ההכנסה של כל חבר, יהיה על הקיבוץ להפריד בין הכנסות מעבודה, ההכנסה מערבות הדדית וכל הכנסה אחרת. המלצות הוועדה הוועדה תומכת בהמלצות הצוות הפנימי של המוסד לביטוח לאומי ומציעה להנהלת הביטוח הלאומי לאמצן. הסתייגות חברת הוועדה עו"ד בלהה ברג מנציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות לגבי הקיבוץ השיתופי - כדי להבטיח את זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, הנובעות מגובה הכנסתם, יש לגבות את דמי הביטוח הלאומי בהתאם לגובה ההכנסה הממוצעת של חבר הקיבוץ ולא בהתאם להוצאת הקיבוץ על צרכי המחיה של חבריו. 10.2 ביטוח נפגעי עבודה 10.2.1. גמלת הנכות מעבודה שנקבעה בעבר - אל מול השינויים בקיבוץ הצגת הבעיה (א) חברי קיבוץ, שנפגעו במהלך עבודתם, קיבלו גמלת מעבודה בהתאמה לדמי הביטוח שנגבו מהקיבוץ. כפי שתואר לעיל, דמי הביטוח נגבו (ועודם נגבים) במרבית הקיבוצים, ע"פ ההסדרים הקיימים, ע"פ הוצאות המחיה (ברוב המקרים, כשכר מינימום). כתוצאה מכך, גימלת הנכות מהעבודה (הנקבעת באופן יחסי להכנסה) במקרים רבים נמוכה מאד. (ב) כל עוד הקיבוץ מתנהל כקיבוץ שיתופי, החבר, שנפגע בעבודה, מוגן בהסדרי הערבות ההדדית המלאה הנוהגת בו. בקיבוץ המתחדש, עובר חלק מהאחריות להתפרנסות ולדאגה למחיית החבר - אל כתפי החבר עצמו. נוצר מצב קשה לפיו גמלתו של נפגע עבודה נמוכה והוא אינו מקבל עוד את התמיכה הרחבה אותה קיבל בעבר בקיבוץ השיתופי. (ג) בעיה נוספת היא שחלק מן הקיבוצים כבר שינו בפועל את אורחות חייהם ומתנהלים כקיבוץ מתחדש בהיבט ההתפרנסות והאחריות האישית. אולם, הסדרי החקיקה לעניין גביית דמי הביטוח - מהם נגזרת גימלת הנכות - נותרו כשהיו, דהיינו כאילו מדובר בקיבוץ שיתופי. כך יוצא שחבר שנפגע בעבודה ב"תקופת מעבר" זו - לאחר שהקיבוץ שינה בפועל את אורחות חייו ובטרם שונה סיווגו ע"י רשם האגודות ושונו הסדרי גביית דמי הביטוח - צפוי לקבל גימלת נכות נמוכה (על בסיס גביה נמוך, בד"כ שכר מינימום, כאמור), וזאת אף אם הכנסתו הייתה גבוהה בהרבה. יש לציין, שקיימים גם מקרים הפוכים, בהם ההכנסה עליה דווח (לצורך גביית דמי הביטוח) ב"תקופת המעבר" הייתה גבוהה מההכנסה שהייתה לחבר קיבוץ בפועל. המלצות הוועדה (א) הקיבוצים השיתופיים והקיבוצים המתחדשים ב"תקופת המעבר" (עד לשינוי סיווגם ע"י רשם האגודות) - יעשו הסדרים מתאימים לביטוחים משלימים, לעניין אובדן כושר עבודה, כך שאם ייפגע חבר או בן קיבוץ בעבודה, תושלם הכנסתו בעזרת הביטוח המשלים. (ב) יודגש שבכל מקרה, על הקיבוץ לנהוג בחברים אלה, הן בקיבוץ השיתופי והן במתחדש, עפ"י האמור בתקנות 4-2 לתקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש), התשס"ו-2005, הדנות בהשלמת צרכי המחיה והצרכים המיוחדים של החברים ושל התלויים בהם לרף שנקבע שם. 10.2.2. צירוף נכויות מעבודה הצגת הבעיה סעיף 121 לחוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה-1995 קובע כי על אף הוראות סעיף 120, רשאי השר לקבוע, באישור ועדת העבודה והרווחה, נסיבות בהן ניתן לצרף נכות חדשה מעבודה לנכות קודמת מעבודה, אם עקב האופי המצטבר של הנכויות, נפגע במידה ניכרת כושר ההשתכרות של נכה העבודה. תקנה 12 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956, הדנה בנסיבות לצירוף דרגת נכות, קובעת כי זכאות לצירוף נכויות תיבדק אם כתוצאה מכל הנכויות הכנסתו מעבודה של הנכה הצטמצמה ב-50% או יותר, ואם כתוצאה מכל הנכויות יהיה זכאי לקצבה במקום מענק, או להגדלת שיעור הנכות ל-100%. המשמעות של צירוף נכויות מתבטאת בכמה מישורים: 1) אפשרות לעבור את סף הנכות המקנה מענק חד פעמי בלבד ולקבל קצבה חודשית. 2) אפשרות שהנכה יהיה זכאי לדרגת נכות מיוחדת בהתאם לתקנה 16, הקובעת כי אם לנכה אין כל סיכוי לחזור לעבודה ודרגת הנכות היא 65% לפחות, רשאית הוועדה הרפואית לקבוע לו דרגת נכות של 100%. 3) אפשרות לקבל גמלאות מיוחדות ע"פ סעיף 112 לחוק הביטוח הלאומי: א) קיצבה מיוחדת לכיסוי הוצאות החזקת רכב לשימוש אישי, נסיעות, טיפול אישי ועזרה בבית. הקיצבה המיוחדת המירבית נכון לינואר 2004 - 5,076 ₪ לחודש. ב) מענק מיוחד לכיסוי סידורים חד-פעמיים עקב הנכות, התאמת דיור, רכישת רכב לשימוש אישי (בתנאים מיוחדים) ורכישת אביזרי עזר. הבעיה מתעוררת מאחר שתקנה 12 הנ"ל מגדירה את המונח "הכנסה" כמשמעותו בסעיף 98(ב) לחוק. סעיף 98 לחוק, הדן בחישוב שכר עבודה רגיל, אינו מתייחס כלל להכנסת חבר קיבוץ ולכן אין אפשרות לבצע חישוב צמצום בהשתכרות (בחינת הצמצום של 50% בהכנסות, כאמור). יש לציין שלעניין נכות כללית נקבעו בתקנה 8 לתקנות הביטוח הלאומי (הגדרת הכנסת נכה) כללים ברורים לחישוב צמצום בהשתכרות של חבר קיבוץ. לאור האמור, חבר קיבוץ אינו יכול ליהנות מצירוף נכויות במצב החקיקתי הקיים. המלצות הוועדה (א) לגבי הקיבוץ השיתופי - הוועדה ממליצה לחשב את הצמצום בהשתכרות בהתאם לצימצום בשעות עבודה. לחילופין, אם יקבע הסדר חקיקתי אחר, שיאפשר צירוף נכויות ללא תנאי של צימצום בהשתכרות - יש להבטיח שההסדר יחול על חברי קיבוץ (שיתופי או מתחדש). (ב) לגבי הקיבוץ המתחדש - מאחר שכל חבר יקבל תלוש שכר, לא אמורה להיות בעיה למדוד את הצמצום בכושר ההשתכרות. 10.2.3. מענק מוגדל לנכה מעבודה וקצבה מוגדלת לנכה מעבודה הצגת הבעיה ע"פ הדין הקיים, מבוטח (כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי), למעט בן קיבוץ, שנפגע בעבודה קודם שמלאו לו 21 שנים, והוא זכאי למענק נכות חד פעמי מעבודה, ישולם לו מענק בשיעור מוגדל, כאילו הייתה הכנסתו החודשית בסכום השכר הממוצע. הסימוכין לכך נמצאים בסעיף 107 (ב) לחוק הביטוח הלאומי ובתקנה 41 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956. בנוסף, מבוטח, למעט בן קיבוץ, שנפגע בעבודה קודם שמלאו לו 18 שנה, והוא זכאי לקצבת נכות חודשית מעבודה, תוגדל קצבתו במלאת לו 18 שנים כאילו הייתה הכנסתו החודשית 80% מהשכר הממוצע, ותשוב ותוגדל במלאת לו 21 שנים כאילו הייתה הכנסתו החודשית בסכום השכר הממוצע, כאמור לעיל. הסימוכין לכך מצויים בסעיף 115 לחוק הביטוח הלאומי ובתקנה 41 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956. המלצות הוועדה הוועדה ממליצה להחיל על בני הקיבוץ את התקנות הנהוגות לגבי כלל האוכלוסייה, כלומר לבטל את ההחרגה של בן קיבוץ - הן בקיבוץ השיתופי והן בקיבוץ המתחדש. הוועדה לא מצאה כל סיבה מוצדקת לקיום ההבחנה בין צעיר בן קיבוץ לבין כל צעיר אחר. מי שנפגע בתאונת עבודה וגילו פחות מ-21 שנים, אין בודקים את השתכרותו לפני התאונה או את השתכרות הוריו והתגמול או הקיצבה לה יהיה זכאי אינם נגזרים משיעור דמי הביטוח ששילמו הוא או הוריו. על כן אין סיבה, לדעת הוועדה, לקבוע כלל נפרד לבן קיבוץ. יש להדגיש שבשני המקרים מדובר על נזק הצופה פני עתיד. על כן אין מקום להסדר שבו צעיר בן קיבוץ "ישא על גבו" למשך חייו את "עוון" היותו או היות הוריו חברי קיבוץ. לעניין זה, בן הקיבוץ (ובן המושב השיתופי) והצעיר בעיר – שווים. על כן יש לתקן את ההוראה המבחינה ביניהם. עמדת הצוות הפנימי במוסד לביטוח הלאומי יש לבטל את ההחרגה הנ"ל רק לגבי הקיבוץ המתחדש ולא השיתופי. הסיבה לכך היא שבמצב החקיקתי הקיים (ואשר ממשיך להתקיים בקיבוצים השיתופיים), לכל חבר קיבוץ מיוחסת אותה הכנסה, גם אם אין הוא עובד ואין לו כלל הכנסה מעבודה. דרך חישוב זו יוצרת מצב שבו לכל חבר בקיבוץ אותה הכנסה ואין שום נפקות לגיל, לכושר ההשתכרות או להשתכרות בפועל. לפיכך אין מקום לייחס הכנסה שונה בהתייחס לגיל. 10.3 ביטוח נכות (נכות כללית) 10.3.1. צמצום בהשתכרות כמבחן למתן קיצבת נכות הצגת הבעיה ע"פ הדין הקיים, אדם זכאי לקיצבת נכות אם בשל ליקוי או ליקויים רפואיים אין לו הכושר להשתכר או שכושרו כאמור וכן השתכרותו בפועל צומצמו בשיעור של 50% או יותר. לגבי חבר קיבוץ העובד בקיבוץ (ללא שכר מחושב) קיימת תקנה מיוחדת על פיה מחושב שיעור הצמצום לפי שעות עבודה (תקנה זו אינה קיימת בנפגעי עבודה כאמור). שיטה זו אינה מתאימה לקיבוץ המתחדש, אשר בו ניתן להעריך את הכנסתו הנפרדת של כל חבר. סוגיה נוספת היא כיצד יש להתייחס לתשלומים בגין ערבות הדדית בקיבוץ המתחדש. המלצות הוועדה (א) בקיבוץ השיתופי - התקנה על פיה מחושב הצמצום בשעות עבודה תעמוד בעינה. (ב) בקיבוץ המתחדש - יחושב הצמצום בהתאם להכנסה מעבודה (כמקובל לגבי כלל האוכלוסייה). את החישוב יש לערוך בהתאם לחישוב הנערך לשכיר או לעצמאי, בהתאם למעמדו של החבר בקיבוץ. הוועדה ממליצה כי הכנסה הנובעת ממחויבות הקיבוץ לערבות הדדית - לא תיחשב כהכנסת עבודה ולכן לא תובא בחשבון לעניין חישוב הצמצום בהכנסה. 10.3.2. תוספת תלויים הערה: לשם הנוחות מובאים הפתרונות בסעיף זה מייד לאחר הצגת הבעיות. (א) הצגת הבעיה הראשונה - אופן ההתייחסות לתשלום בגין ערבות הדדית על פי סעיף 202 לחוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה-1995 נכה שמשולמת לו קיצבת נכות זכאי לתוספת בעד שני ילדיו הראשונים וכן בעד בן/ת זוג שהכנסתו (של בן/בת הזוג) אינה עולה על 57% מהשכר הממוצע במשק. תשלום התוספת בעד תלויים מותנה במבחן הכנסות הבא: · היתה לנכה הכנסה מעבודה - ינוכו מהתוספת בעד התלויים 60% מהסכום העולה על 40% מהשכר הממוצע. · היתה לנכה הכנסה שלא מעבודה - תנוכה ההכנסה כולה מהתוספת בעד תלויים. השאלה היא האם לראות בתקבולים בגין הערבות ההדדית בקיבוץ המתחדש כהכנסה שלא מעבודה (ולפיכך תנוכה כולה מהתוספת בעד תלויים). המלצות הוועדה הוועדה ממליצה שהמדינה תכיר בתשלומים בגין הערבות ההדדית בקיבוץ המתחדש כ"תמיכה משפחתית" והם לא יילקחו בחשבון בקביעת הזכאות של קצבת הנכות ותוספת התלויים מטעם הביטוח הלאומי. הוועדה ממליצה שהמלצה זו תעוגן בחקיקת הביטוח הלאומי לקיבוץ המתחדש. עמדת הצוות הפנימי במוסד לביטוח לאומי באשר לקיבוץ המתחדש - הצוות מבחין בין חבר עם מוגבלות לבין בן עם מוגבלות. לגבי חבר הקיבוץ - הכנסותיו של חבר בקיבוץ המתחדש מערבות הדדית תיחשבנה כהכנסה שלא מעבודה והן תנוכינה מהתוספת בעד תלויים. זאת לאור העובדה שלחבר קיבוץ חלק בנכסי הקיבוץ ובהכנסות של הקיבוץ מפעילותו הכלכלית. לחבר קיבוץ, גם אם אינו עובד מחמת מוגבלותו, כל הזכויות של חבר קיבוץ לרבות שיתוף בנכסים, קבלת חלק בשיוך נכסים וכד'. יש לראות חבר קיבוץ מתחדש, כמי שיש לו הכנסה בסכום של שכר המינימום לפחות (או יותר), בהתאם לתקציב שהוא מקבל מהקיבוץ. החקיקה תותאם לאמור לעיל. למרות האמור, ישנם קיבוצים הנמצאים במצב של חדלות פירעון. לקיבוצים אלה אין אפשרות לשלם את המגיע לחבר הקיבוץ עם המוגבלות. במקרים אלה יערך איסוף נתונים מסודר ושימוע לפני קביעת ההכנסה הקובעת. לגבי בן עם מוגבלות - הכנסותיו מהערבות ההדדית לא תיחשבנה כהכנסה לעניין התוספת בעד תלויים. (ב) הצגת הבעיה השניה - אופן ההתייחסות להכנסת חבר בקיבוץ השיתופי בקיבוץ השיתופי - לחבר הקיבוץ, גם אם אינו עובד, נזקפת הכנסת העבודה, כפי שמחושבת לגבי כל חברי הקיבוץ. בכל הקשור לגביית דמי ביטוח, נחשבת הכנסה זו, כהכנסת עבודה. בכל הנוגע לניכוי מתוספת התלויים, היא נחשבת כהכנסה שלא מעבודה, ועל כן היא מנוכה מהתוספת בגין התלויים באופן מלא ("שקל מול שקל"). המלצות הוועדה בקיבוץ השיתופי - יש להתייחס להכנסה המיוחסת לחבר בקיבוץ שיתופי כאל הכנסת עבודה גם לצורך חישוב התוספת בעד תלויים (ויחולו עליה כללי הניכוי החלים על הכנסות מעבודה). זאת גם אם חבר הקיבוץ אינו מסוגל לכל עבודה ואינו עובד בפועל. כאשר מדובר בבן קיבוץ עם מוגבלות - מאחר שבקיבוץ השיתופי מובטחים צרכיו של תלוי בחבר הקיבוץ השיתופי, בכפוף להסכמים שונים שנחתמו בין הקיבוץ לבין ההורים החברים, ומאחר שמדובר בקיבוץ שיתופי, שחלק גדול מן הצרכים ניתנים באמצעות שירותים בעין כגון: מזון, טיפול אישי, תקציב אישי ועוד - כל סיוע שהוא יקבל לא ינוכה מהתוספת בעד תלויים. 11. ביטחונם הסוציאלי של אנשים עם מוגבלות בקיבוץ המתחדש הצגת הבעיה חברי קיבוץ ובני קיבוץ עם מוגבלות, החיים בקיבוץ ששינה את אורחות חייו והפך לקיבוץ מתחדש, חווים מעבר ממצב של ערבות הדדית מלאה, לפיה דואג הקיבוץ לכל צרכיהם, למצב שבו חלק מן האחריות עוברת אל כתפיהם. נוכח אופי החיים בקיבוץ השיתופי והערבות ההדדית המלאה, הם לא נערכו במידה מספקת ליצירת מקורות לביטחונם הסוציאלי בעתיד - שלהם ושל בניהם. המלצות הוועדה נוכח האמור לעיל, הוועדה רואה חשיבות עליונה בדאגה לביטחונם הסוציאלי של אנשים עם מוגבלות בקיבוצים וממליצה לעודד יצירת מקורות לביטחונם בעתיד, בין היתר על ידי קבלת ההחלטות ע"י רשות המסים כדלקמן: (א) שחרור קופות חיסכון פנסיוני לאנשים עם מוגבלות מחבות מס רווחי הון החל על קופות הגמל. (ב) מתן זיכוי/ניכוי לקופות פנסיוניות לאנשים עם מוגבלות (המוכרות על ידי הביטוח הלאומי או משרד הביטחון) ע"פ תקנות קופות הגמל גם להורה/בעל הפוליסה במקום המבוטח, בגין ההפקדות לקופות הנ”ל; וזאת על אף שקופות אלה מאפשרות משיכת החיסכון בסכום חד פעמי הוני או כגמלה חודשית בגיל המוקדם מהגיל הנוהג בתוכניות הפנסיה האחרות על פי תנאי תוכנית החיסכון. 12. מחלקות הרווחה במועצות אזוריות וטיפולן באנשים עם מוגבלות בקיבוצים הצגת הבעיה מחלקות הרווחה במועצות האזוריות הן אחראיות לדאגה לרווחת הפרט בתחומן. נציגי מחלקות הרווחה במועצות האזוריות הציגו בפני הוועדה סוגיות, הקשורות לחברי קיבוץ, שהם מתקשים להתמודד איתן: (א) העדר משאבים מספקים (תקציביים וכ"א) להבטחת טיפול הולם בצרכי הרווחה של הפרט מאחר שהבעיות החריפו. בעקבות השינוי באורחות החיים בקיבוצים, שהביאו להזדקקות רבה יותר של הפרט בקיבוץ לשירותי רווחה מהמדינה. (ב) השאלה את מי מייצג העובד הסוציאלי - את הפרט או את הקיבוץ? לכאורה, העו"ס מנסה לתווך בין הפרט לקיבוץ, אך לעיתים יש ניגוד אינטרסים (כשהמשפחות מצפות שהן ייוצגו ע"י העו"ס מול הקיבוץ והקיבוץ מצפה שהעו"ס יעזור לו להגיע להסכמות עם המשפחות). במקרים אלה לא ברור לעו"סים למי הם חבים חובת אמון. (ג) הגדרת התפקיד של העובד הסוציאלי המטפל בחברי הקיבוץ. לא ברור לעו"סים האם המעורבות שלהם צריכה להצטמצם לסיוע ב"תהליך" - לדאוג לכך שיקום צוות, שיתכנס, ו"להניע אותו" ולא לתת לנושא "להתמוסס" או שעליהם להתערב גם בתוכן ההסכמים בין הקיבוץ לאנשים עם המוגבלות. המלצות הוועדה (א) הוועדה רואה חשיבות רבה במעורבותן של מחלקות הרווחה בסיוע לפרט בקיבוצים. על כן הוועדה ממליצה שהמדינה תגדיל את משאבי מחלקות הרווחה על מנת שיוכלו להתמודד ולהיערך לקהל פונים גדול יותר ולבעיות חדשות ומורכבות יותר. (ב) הוועדה ממליצה לחזק את התמיכות הכספיות - הן ע"י התנועה הקיבוצית והן ע"י המדינה - בארגוני הנכים וארגוני ההורים לבנים עם מוגבלות, על מנת שהפרט בקיבוץ וגם העו"סים יוכלו להיעזר בהם, כארגון המקצועי בעל הידע והניסיון בתחום. (ג) לנוכח השינויים באורחות החיים בקיבוצים הוועדה ממליצה לבחון את "תקנות עבודה סוציאלית" שבמשרד הרווחה ואת התאמתן לסוגיות המיוחדות של אנשים עם מוגבלות בקיבוצים. 13. דרכי ההטמעה של המלצות הועדה ושל תקנות הסיווג בקיבוצים הצגת הבעיה הוראות תקנות הסיווג נכנסו לתוקפן ב 19.1.06. הקיבוצים, המבקשים אישור לשינוי הסיווג, נדרשים להגיש בקשה לתיקון תקנונם החדש לאישור הרשם. על התקנון החדש להסדיר את כל נושא הערבות ההדדית בקיבוץ המתחדש, לרבות ההסדרים הקשורים לאנשים עם מוגבלות בקיבוץ - חברים ובני קיבוץ. בנוסף, ככל שהמלצות ועדה זו יאומצו, יידרשו הקיבוצים להתייחס - במהלך הליך שינוי הסיווג - גם לסוגיות העולות מדוח זה. השאלה הרובצת לפתחם של אותם קיבוצים היא כיצד להסדיר את מנגנוני הערבות ההדדית (אשר יש לקבוע אותם בתקנון הקיבוץ). מדובר בנושא מורכב, וחסרים עדיין מומחים בתחום, שיכולים לספק שירותים מקצועיים, שיסייעו בידי הקיבוצים לתת תשובות נכונות וטובות לבניית הסדרים יציבים ואמינים לאורך זמן עבור האוכלוסיות הנזקקות לערבות ההדדית. המלצות הוועדה לרכז מאמץ בשנים הקרובות, להטמעת תקנות הסיווג והמלצות הוועדה במשולב עם בניית תקנונים מותאמים לקיבוץ המתחדש ופעולה בשלושה "מעגלים" אליהם קשור חבר הקיבוץ: · המעגל הראשון - בקיבוץ עצמו. הכנת תקנון חדש לקיבוץ, העומד בדרישות תקנות הערבות ההדדית ואישורו אצל רשם האגודות השיתופיות. הקמה והפעלה של וועדה לצרכים מיוחדים כאמור בתקנות הערבות ההדדית. הוועדה תכלול לפחות נציג אחד של האנשים עם מוגבלות או משפחותיהם. · המעגל השני - במועצות האזוריות. הכשרת מחלקות הרווחה למתן תשובות מקיפות לשאלות הקשורות לזכויות אנשים עם מוגבלות בקיבוץ (חברים ובני קיבוץ) אל מול רשויות המדינה והקיבוץ עצמו. · המעגל השלישי - וועדת היגוי משותפת שתוקם ותרוכז ע"י המחלקה לרווחה ולבריאות בתנועה הקיבוצית ואשר בה יהיו שותפים: המרכז לשיקום של התנועה הקיבוצית, ברית פיקוח, ועדת הרווחה של מרכז המועצות האזוריות ונציגי הנכים. ועדה זו תפעל להקמת מרכז מידע מקוון (באינטרנט) באתר הקיבוצים, שיספק מידע זמין ומדויק של כתובות למיצוי זכויות של חברים עם מוגבלות ממוסדות המדינה, יפרסם מידע על הסכמים והסדרים עם הקיבוץ, המוצעים לחברים ובני קיבוץ עם מוגבלות וכן יספק כל מידע אחר הנדרש לצורך מיצוי זכויותיו של אדם עם מוגבלות החי בקיבוץ. ועדה זו תיזום, תפעל ותעודד הכשרת בעלי תפקידים בקיבוצים ובמועצות האזוריות להתמודדות נכונה עם שאלות הקשורות לאנשים עם מוגבלות בקיבוץ. הוועדה ממליצה כי לביצוע האמור, התנועה הקיבוצית תכין תוכנית פעולה ויגויס תקציב מהתנועה הקיבוצית. בנוסף תדאג התנועה הקיבוצית להגשת תוכנית זו לאחת הקרנות של המוסד לביטוח לאומי, במטרה לגייס השלמה לתקציב הדרוש להפעלת מרכז המידע והכשרת בעלי התפקידים כאמור לעיל. כמו כן ממליצה הוועדה שנציגי התנועה הקיבוצית ייצרו קשר שוטף עם העובדים הבכירים בסניפי הביטוח הלאומי לצורך הזמנתם להרצאות בנושאי זכויות אנשים עם מוגבלות, וזאת כדי להביא למיצוי זכויות מירבי. במקביל, יתגבר המרכז לשיקום את שירות הייעוץ שהוא מעמיד לרשות הקיבוצים בטיפול פרטני של הסדרת בעיות הקשורות בחברים ובני קיבוץ עם מוגבלות. 14. קשיים במתן סיוע משפטי לחברי קיבוץ הצגת הבעיה אנשים עם מוגבלות בקיבוץ נתקלים בבעיות ייחודיות כאשר הם מבקשים למצות את זכויותיהם. ע"פ החוק, זכאות ליצוג משפטי הממומן על ידי המדינה על פי החוק במסגרת הלשכה לסיוע משפטי, ניתן על פי 2 מבחנים: (א) סיכוי משפטי. (ב) זכאות כלכלית (למעט בערעורים על פי חוק הביטוח הלאומי) הובא לידיעת הוועדה כי כאשר חבר קבוץ מגיש בקשה לסיוע משפטי הוא נדחה בטענה של חוסר זכאות כלכלית אך ורק בשל היותו חבר קיבוץ. ככל הידוע, לא נעשה בלשכה לסיוע משפטי מבחן הכנסות בפועל לגבי חבר הקיבוץ. המלצת הוועדה הלשכה לסיוע משפטי תבחן את זכאותם של חברי הקיבוצים בהתאם למבחן הכנסות בפועל, כפי שקיים לגבי כל האזרחים. באנו על החתום: מר אבשלום דולב - יו"ר ____________ עו"ד בלהה ברג__________________ עו"ד מיכי דרורי _________________ גב' רבקה וילנד __________________ עו"ד מרדכי וירשובסקי _____________ גב' רות להב ____________________ עו"ד רותי לירז שפירא ______________ מר אלי סומר ______________________ גב' עירית פלדמן _________________ מר גדעון פלס ___________________ מר יואב קריים __________________ מר דן שרון ____________________ הערה: עו"ד גלי גרוס - לא השתתפה בעבודת הוועדה עקב חופשת לידה. 21.3.2006
|
