דפי אהדה, ינואר 2006 / טבת תשס"ו


 א ה ד ה

    ארגון  הורים לבעלי מוגבלויות

    בתנועה הקיבוצית


כנס 'אהדה' 12 בינואר 2006

יום ה'     14:00   -   09:00

סמינר הקיבוצים בתל-אביב (אולם 70), דרך נמיר 149

אסיפה שנתית       יום למידה ודיון

 

א.      אסיפה שנתית :

  1. הצגה ואישור של מטרות הפעולה ל- 2006
  2. אישור מוסדות

ב.      נושא מרכזי לדיון -

"דרכים להבטחת קיומם בכבוד של בנות ובנים

בעלי-מוגבלות וצרכים מיוחדים

בקיבוץ שיתופי ובקיבוץ משתנה"

 

(ב'פאנל': חברים מ'ועדת דולב' לבדיקת מצב הנכים בקיבוצים)

 

אחרי הפסקת הצהריים (מ-12:45)  דיון בשאלות:

 

1.       האם מבטיחה קבלת בני-קיבוץ בעצ"מ לחברות בקיבוץ את מילוי צרכיהם ואת עתידם ?

2.       האם נכון לחייב את הקיבוצים בחקיקה להליך מיוחד לקבלת בני-'קיבוץ בעצ"מ לחברות?

 

אישור השתתפות:

אפרים שטרן טל. 050-7649454 , או- e_stern@gonen.org.il

גדעון פלס טל. 054-7944400 או ל-  pelles@mahanayim.org.il

דמי השתתפות: לזוג חברי 'אהדה' 80 ₪ ליחיד- 60 ₪ לשאינם חברים: 100 ₪ ליחיד.

 

תזכורת לחברים: תחילת שנת 2006 - זמן תשלום דמי חבר שנתיים בסך 70 ₪ למשפחה.

·         בבקשה תכננו את השארותכם עד סוף הכנס בערך ב-14:30. הנושא חשוב !

 

בתוכן:

·        "רצינו שתדעו"  - מכתב אנונימי

·        בזכות המתינות (אברהם אילת, כפר מסריק)

·        סיכום 2005 ומטרות אהדה ב-2006" (גדעון פלס)

·        המבנה הארגוני של 'אהדה'

·        מכתב לחברי 'אהדה' (נורית מלמד)            

·        "חברות בזכות המוסר" (אמא)          

·        מכתב משרד השיכון על סיוע בשכר דירה

·          "השורה האחרונה"


רצינו שתדעו  [משבצת פתוחה לכתיבתו/ה של כל מעוניין/ת]

 

שביקשנו רשות לא להחשף.  אפילו לא  בפני חברי 'אהדה', שבודאי יבינו אותנו הכי טוב, ולא 'יצקצקו' בלשון ברחמים עם 'רוטב ספקנות'.

כי גם ביניהם יש כאלה בערך באותו מצב כמונו. המצב שבו אנחנו לא רוצים להרגיז את הקיבוץ שלנו, כדי לא לגרום

לעוד נזק לילדה בת ה-32 שלנו, שנזקים כבר יש לה 'מפה

ועד להודעה חדשה'.

 

אנחנו לא רוצים להרגיז את הקיבוץ ש'איתו', כלומר עם המזכיר שלו, והמזכירות שלו, והגזבר וועדת הרווחה, ורכז השירותים, ושאר כל בעלי-התפקידים, אנחנו צריכים 'לשבת' ו'לדון' בכל פעם על 'מגיע' או 'לא מגיע', כאילו שזאת השאלה המתאימה כאן בכלל.

 

וגם – "אפשר" ו"אי-אפשר" (כי לקיבוץ הרי יש חובות, ויש עוד אנשים עם בעיות, וצרכים מיוחדים יש לכל אחד, ואין תקציב בשביל כולם). ואולי שהמשפחה תגייס את הכסף.

ובכלל – "זאת לא חובת המדינה לממן דברים כאלה ?" ואז שואלים אותנו אם "באמת הצורך הזה שיעלה כל כך ביוקר כל כך חשוב ?"

ואם זה כל כך 'קריטי' דווקא לבת הפרטית שלנו, שאת צרכיה המיוחדים, שהם בעצם צרכים בסיסיים של 'בעל צרכים מיוחדים', רק היא וקצת אנחנו מבינים ויודעים. והיא – מה לעשות – עדיין צריכה אותנו כדי 'לדון' בשבילה על כל זה עם ה''קיבוץ', כי היא בכלל לא חברה, למרות שזה הבית היחיד שלה, והיא גם בכלל לא תדע להסביר כמה מיוחדים מצד אחד, אבל גם חיוניים מצד שני ה'צרכים המיוחדים' עליהם אנחנו צריכים 'לשבת' ו'לדון' עם 'ה'קיבוץ'.

 

ועוד יותר מקשה זה שהילדה שלנו מאד לא אוהבת שאנחנו מדברים עליה כאילו היא 'מיוחדת'.

"אני רגילה", היא נוהגת לכעוס עלינו. "בכלל לא מיוחדת".

היא בטוחה שהיא "כמו כולם", ואוסרת עלינו לנסוע לפגישות עם הורים של ילדים 'עם בעיות', "כי לי אין !" אז אנחנו לא מספרים לה.

 

לכן גם לא רצינו שהיא תדע שאנחנו כותבים עליה, ועל ה'צרכים המיוחדים' שלה, שעולים כל כך הרבה כסף, וביקשנו להשאר אנונימיים.

 

[אבא ואמא שבקשו לא להחשף, כדי לא להרגיז את הקיבוץ שלהם, וגם לא את  הילדה שלהם, בת ה-32. ולכן שמם 'שמור במערכת]



בזכות המתינות

 

ארגון "אהדה" מצוי עכשיו בעצומו של תהליך לא קל.

 

לאחר שנים של טיפול מסור והתמודדות עם גורמים שונים במאמץ להסדיר את מעמדם ולהקל על חייהם של בנים ובנות בעלי צרכים מיוחדים, באו שנים "משוגעות" של שנוי מקיף בתנועה הקיבוצית כולה. התנאים החדשים מחייבים הערכות חדשה וגישות מתאימות כדי להתקדם במעשה החשוב הזה שעליו אין עוררין.

 

אני בטוח שעל המטרה הסופית כולם מסכימיםלהבטיח את עתידם של הבנים באופן שלא יגרע חלקם (ואולי אף ישופר) לעומת חבריהם בקיבוצים, לאחר שמזלם האישי היפלה אותם לרעה.

מאחר שעל כך אין ויכוח צריך לחשוב איך להגיע למקסימום האפשרי היום ובעיקר - להבטיח לעתיד הנראה לעין שהישגים שנגיע אליהם לא יתבררו עם הזמן החולף כמקסם שווא ואשליה שהרווח שלה היום ייצא בהפסד ארוך טווח.

 

אנחנו, בתנועה הקיבוצית, מתגאים כל השנים שאנחנו שייכים, באופן עקבי ורצוף, לזרם שתמיד העדיף את הגישה המתונה. בוויכוח המדיני, הפוליטי, החינוכי וגם החברתי האמנו תמיד שהגישה המתונה שמנסה להשיג את האפשרי והראלי בזמן נתון, תביא בסופו של דבר את ההישג המשמעותי ובעל ההשפעה ארוכת הטווח.

תמיד היו בינינו כאלו שדרשו יותר "שיניים" והליכה רחוק יותר. תמיד היו כאלו שהדרך המרכזית הייתה "מיימית מדי" בעיניהם והם האמינו שמהלך קיצוני ומלחמה בוטה יותר תשיג הישגים גדולים וחשובים יותר. מבט מפוכח על מה שמתרחש סביבנו, בעולם, במדינה וגם בקיבוצים עצמם, חייב להוביל למסקנה  שלא הקיצוניים וההולכים על המקסימום הם המנצחים אלא אלה שמוכנים להתאים את הצפיות שלהם למציאות ולהיאבק בנחישות ובאורך רוח על המטרה האמיתית והחשובה באמת.

 

הדיון העומד לפתחנו, בנושא הבטחת עתידם של הבנים במציאות המשתנה של המדינה והתנועה הקיבוצית, מזמן לנו שוב את אותה צומת דרכים לא פשוטה בין שתי הגישות.  נקודת הזמן הזו מחייבת את כולנו לדבוק במאמץ העיקרי ולהעדיף אותו על הישגים קצרי טווח.

אני מאמין ובטוח שהגישה המתונה, שהייתה עד היום גישת מזכירות 'אהדה', תשתלם בסוף הדרך ותשיג את  מה שכולנו מחויבים להשיג למען בנינו ובנותינו.

 

                                      אברהם אילת,  קיבוץ כפר מסריק.



לקראת יום עיון ואסיפה שנתית  12 ינואר 06

 

א. סיכום שנת 2005

 

הנושא המרכזי שהגדרנו בתוכנית העבודה לשנת 2005 היה:

"קידום הבטחת עתידם של בעלי הצרכים המיוחדים בקיבוצים"

הפעילות מתבצעת במספר מישורים:

1.      פעילות לתקינה/ חקיקה  להבטחת זכויות בעצ"מ

א.      השתתפות בניסוח הפרק הרלוונטי בחוברת ההמלצות והכללים של  התנועה.

ב.      השתתפות בפעילות "ועדת דולב". להבטחת עתיד בעצ"מ בתקינה ובחקיקה, לרבות זכויות מול מוסדות המדינה. 

ג.        תמיכה בחתימת שר התמ"ת על תקנות רשם האגודות

ד.       שיתוף פעולה עם ארגונים עמיתים

2.     קידום הסכמים אישיים בקיבוצים

         א.         הדרכה לבעלי תפקידים בקיבוצים ובמועצות

         ב.         ייעוץ וסיוע למשפחות – מפגשים עם משפחות ופעולות סינגור

          ג.          פעילות גישור בין קיבוצים למשפחות

3.     פעילות הסברה

         א.          אתר האינטרנט, עיתונות קיבוצית

         ב.          מפגשים עם עובדי רווחה בקיבוצים ובמועצות

          ג.           דפי מידע

4.     ימי עיון

5.     גיוס משאבים

 

ב. מטרות לשנת 2006

 

המשך המגמות הנוכחיות ובמיוחד:

1.     גיבוש המלצות "ועדת דולב" וחתירה להפיכתן לתקנות מחייבות

2.     המשך פעילות למען חתימת הסכמים אישיים

3.     העצמת פעילות ההסברה בכל מסלולי התקשורת

4.     קידום גיוס הכספים- לרבות הכרה ב"אהדה" כארגון יציג הזכאי לתמיכת המדינה.

5.     בניית קבוצות פעילים באזורים השונים לצורך תמיכה במשפחות נזקקות

6.     גיבוש קבוצת עורכי דין מתנדבים לצורך סיוע למשפחות בהליכים משפטיים

7.     תגבור קבוצת הפעילים בארגון ולמענו


מטרות, יעדים, תפקידים, דרכי פעולה

 

מזכירות

ארגון: 'אהדה'

יעוד

·    ניהול הארגון בהתאם לייעודיו ולמטרותיו, תוך בחינתם מעת לעת

·    ארגון הורים לבנים בעלי צרכים מיוחדים בתנועה הקיבוצית, הפועל בדרך של עזרה עצמית

מטרות

·    הוצאה לפועל של ייעודי הארגון והמזכירות.

·    גיבוש/ קביעה של המדיניות ונוהלי העבודה של הארגון.

·    קיום קשר עם גופים עמיתים נותני-שירותים, רשויות המדינה והקיבוצים -לקידום האינטרסים המשותפים.

·    בחירת בעלי תפקידים

·    סיוע למשפחות לקדם את   האינטרסים של בעלי הצרכים המיוחדים, לשם הבטחת קיומם בכבוד היום ובעתיד.

·    העצמת ההורים

תפקידים

·    הכנת תכנית פעולה, לרבות תקציב למימוש המטרות.

·    גיוס המשאבים

·    פרסום ויחסי ציבור

·    סינגור ותמיכה להורים, יעוץ  וגישור להשגת הסכמים.

·    ייצוג בגופים רלוונטיים

·    אישור תקנון הארגון. (אם יידרש)

·    קביעת יעדיו ומטרותיו של הארגון

·    מינוי בעלי תפקידים ראשיים בארגון

נהלי עבודה

·    קיום ישיבות מזכירות  תקופתיות

·    ארגון ימי עיון ואסיפות

·    קיום מפגשים עם משפחות וקיבוצים

·    קבלת דוח מבעלי תפקידים

·    קיום ימי עיון ואסיפות

לחברי 'אהדה' שלום                                       12.12.2005                                                      

רבים מכם מכירים את מאבקי רב השנים על קבלה  אוטומטית לחברות בקיבוציהם, של בנינו בעלי המוגבלויות הרוצים בכך ! ההליך האוטומאטי  הזה בא לאפשר אפליה מתקנת במצב הנוכחי,  בו בנינו אינם מתקבלים לחברות כמעט באופן גורף.

לפני כ-8 שנים  חתמו  1239 חברים בתנועה הקיבוצית על עצומה הדורשת קבלה לחברות גם של בני קיבוץ בעלי מוגבלות. (רשימת החותמים נמצאת אצלי).                        למרות זאת ולמרות מאמצים נוספים של חברים שחשבו כמוני, הדבר מעולם לא הובא להכרעת המליאה של ארגון 'אהדה'.

אני מקווה שבכנס 'אהדה' הקרוב שיערך ביום ה' - 12.1.2006 מ-09:00 בבוקר ועד 14:30 בסמינר הקיבוצים בתל-אביב (אולם 70), במסגרת אישור יעדי 'אהדה' ותכנית העבודה השנתית שלנו, הנושא יובא להכרעה בהצבעה. אני מבקשת שכולנו נשאר עד סוף הכנס וההחלטות בגלל  הנושא החשוב.

חשיבות ההחלטה הזאת גדולה כיום במיוחד, בגלל דיוני 'ועדת אבשלום דולב', שמונתה על ידי ועדת הרווחה של הכנסת, כדי שתמליץ בפניה בנושא מעמדם וזכויותיהם של הבנים והבנות שלנו, בני הקיבוץ בעלי הצרכים המיוחדים.                                                                              חברים מ'ועדת דולב' ישתתפו בכינוס כדי להשיב לשאלות חברי 'אהדה' !

זה נותן סיכוי שלא היה קיים עד עתה.   עלינו להרים קול צלול וברור לגבי עמדתנו  כהורים בנושא קבלת בנינו לחברות.  זהו  דבר שלדעתי יתן סיכוי לבנינו ובנותינו בעלי/בעלות הצרכים המיוחדים, לקבל את כל הזכויות של חבר קיבוץ, ובנוסף לכך – לקבל את מה שיוסכם בהסכם הפרטני לגבי סיפוק צרכיהם המיוחדים, שייחתם לגבי כל אחד ואחת לחוד, על-פי המצב, בינו/בינה לבין הקיבוץ שלו/שלה. 

חשוב מאוד שכל ההורים חברי 'אהדה' וחברים נוספים בקיבוצים יעשו את המאמץ להגיע ליום העיון ול'אסיפה השנתית' הקרובים של 'אהדה' (כאמור: ביום ה' 12 בינואר ב-09:00 ב'סמינר הקיבוצים' בת"א) כדי להיות שותפים להחלטה, שלדעתי יש בה חשיבות בהבאת בנינו בעלי הצרכים המיוחדים למעמד סביר יותר בקיבוציהם.  

בברכה  -           נורית מלמד  (טל'   0774005395,    נייד   050-6430216)

 



חברות - בזכות המוסר

 

בוויכוח האם לקבל את בעלי המוגבלויות או את בעלי הצרכים המיוחדים ('בעצ"מים) לחברות – כן או לא - אני בעד קבלתם לחברות.

אנסה להביא את נימוקי בקיצור:

 

הבעצמ"ים הינם בנינו ובנותינו כמו כל בן/בת אחרים שלנו, אולם לדעתי בשני הבדלים עיקריים -

1.    רובם אינם מסוגלים לפרנס את עצמם, ועל-כן הם זקוקים להגנה מיוחדת.

2.    רובם זקוקים לצרכים ולהגנות מיוחדות על-מנת לחיות בכבוד.

 

כשם שכל בן/בת שלנו המסוגלים לעמוד בזכות עצמם, מסוגלים לעמוד אישית מול הפניה לקבלה לחברות – הבעצ"מים ברובם אינם יכולים ו/או מסוגלים לכך.

כאן בא תפקידנו כהורים וכמשפחה: לא נזניח את ילדינו.  האם כמשפחה נדחה את החריג והפגוע ? האם לא נעשה ככל יכולתנו לתת לו ככל שניתן על מנת להגן עליו? האם לא ניתן לו הגנת יתר ? האם נדחה אותו מעלינו ???

נהפוך הוא. כהורים וכמשפחה ננסה לתת לו את ההרגשה שהוא רצוי בתוכנו, שהוא אהוב, שהוא שווה בן שווים.

זאת, ולא רק זאת. אם יש צורך, ניתן לו הגנות יתר ונמלא את צרכיו מעל ומעבר למילוי צרכי ילדנו "הנורמלים", כדי להקל עליו ככל הניתן את גזירת הטבע.

כילד פגוע ניתן לו הגנה כפולה ומכופלת. כך אני - מקווה - פועלים הורים של בעל-צרכים-מיוחדים.

 

קיבוץ לגבי דידי הוא עדיין קיבוץ ומשפחה גם אם שינה פניו. הערבות ההדדית עדיין לא פסה גם מקיבוצים משתנים (שלא לדבר על קיבוצים שיתופיים).  ערבות הדדית הינה בראש וראשונה עניין מוסרי. לו בשם המוסר בלבד עלינו לקבל את בנינו הפגועים לחברות, בנוסף להסכם משפטי מיוחד עבור כל אחד ואחד, לפי צרכיו המיוחדים.

 

אין ולא תהייה דחיית הבעצ"מ מתוכנו כחברים. בשם שיוויון ערך האדם ובשם המוסר נקבל אותם לחברות כשווים בן שווים.

 

אינני רוצה ללכת רחוק מידי ולהביא הוכחות מתולדות המאה ה-20 בנסיון להראות אלו חברות ומשטרים דחו את בעלי המוגבלויות מתוכן….

 

                  אם לבעלת צרכים מיוחדים     [השם שמור במערכת]



מכתב משרד השיכון לעניין תנאי השתתפותם בשכר דירה לנכים הגרים בקיבוץ אבל אינם חברי קיבוץ, מעודכן לחודש נובמבר 2005.

באתר 'אהדה' באינטרנט < www.ahada.org.il<  במדור "חוק ומשפט",

פרסמנו בעבר טיוטות חוזים לעניין זה.

                                                                                       25.12.05

להלן פירוט שיטת הסיוע בשכ"ד לנכים בקיבוצים:

 

ראשית יש להדגיש כי הסיוע בשכ"ד לנכים בקיבוצים ניתן רק לכאלה

 שאינם חברי קיבוץ.  להלן פירוט שיטת הסיוע בשכ"ד לנכים בקיבוצים:

שנית- ההגדרה של נכה על פי כללי משרדנו, אשר זכאי לסיוע בשכ"ד הינו מי שנכותו קבועה בשיעור של 75% ומעלה על פי אישורי הביטוח הלאומי.

 

נכה המתגורר בקיבוץ והעונה לשני הקריטריונים שלעיל, יפנה לבנק למשכנתאות להנפקת תעודת זכאות על שמו ובה תצוין זכאותו לשכ"ד.

 

בעת הרשמתו בבנק יידרש להמציא אישור מזכיר הקיבוץ (מאושר על ידי רואה החשבון של הקיבוץ !) כי אינו חבר קיבוץ וכן עותק מחוזה שכ"ד בינו ובין הקיבוץ.

 

אם הקיבוץ בו מתגורר הינו באזור עדיפות לאומית א'- יהיה זכאי למימוש אוטומטי של שכ"ד באמצעות הבנק.

אם הקיבוץ אינו מוגדר באזור א'- ישלח הבנק את תיקו של הנכה לועדת חריגים של בניה כפרית ושם יאושר המימוש.

 

ישנה החלטה של המשרד לאשר מימוש זכאות לסיוע בשכ"ד לנכים מעל 75% גם באזורים שלא הוגדרו לכך- כאמור באמצעות ועדת חריגים.  

בברכה,   אסנת קמחי,  מנהלת אגף אכלוס ופרוגרמות המנהל לבניה כפרית במשרד השיכון.

השורה האחרונה:

"זאת לא אשמתך, אבל עם הילדים האלה אי אפשר לעשות הרבה", אמרה מאבחנת למיכל ואמיר על בנם האוטיסט צפריר. "אבל אנחנו החלטנו שלא מוותרים על הילד שלנו".

"בשבילי חשוב רק מבחן התוצאה. הצלחנו לקדם את צפריר מנקודת האפס ועד לכיתה א' רגילה. אז השמים הם לא הגבול"

[מתוך כתבה: 'כשיש לך ילד מיוחד' בדף הירוק, 10.11.05עמ' 14]



אהדה ארגון הורים לבעלי מוגבלויות בתנועה הקיבוצית

ע.ר.- מוסדות חינוך ותרבות של ברית התנועה הקיבוצית.

 

 

גזברות:                   אורה הרמתי, סמינר אפעל, רח' היסמין 1, רמת-אפעל 52960

יו"ר 'אהדה':   גדעון פלס, קיבוץ מחניים,

טל. 054-7944400 (בבית: 04-6933322, פקס. 04-6933278)

דוא"ל: pelles@mahanayim.org.il

מזכיר 'אהדה':              אפרים שטרן, קיבוץ גונן,

טל. 050-7649454 (בבית: 04-6955184 ,בעבודה: 04-6955100)

דוא"ל: e_stern@gonen.org.il

באינטרנט:       'אתר אהדה'  www.ahada.org.il

'פורום אהדה' ב'אתר הקיבוצים': www.kba.org.il                      

                                                                                        [עריכה:דני ואלה, יטבתה]