דפי אהדה, יוני 2005

גדעון פלס

טל - 04-6933322 , נייד - 054-7944400

דוא"ל לאהדה
אתר "אהדה"
Ahada English WebSite

לחברים שלום רב,

 

גם העלון הנוכחי לא סבל מ"הסתערות" של כותבים... בדפים הפעם:

סיכום שתי הישיבות האחרונות של המזכירות ( 5.4.05 ו 3.5.05), סיכום דברים של נורית מלמד בעניין חוק הנגישות וכן מעט רשמים מפתיחת "בית יחד" במחניים ודברים מפתיחת תערוכת ציירים אוטיסטים בגלריה במחניים.

 

 

סיכום מזכירות אהדה מיום 5 אפריל 2005

 

השתתפו: עפרה ארנון, נורית מלמד, נורית שחר, אמיר אופק, מאיר וויל, רבקה וילנד, נירה וואלה, גדעון פלס

 

1.                  דו"ח

א.      ועדת יהלום. טרם נקבע יושב ראש לוועדה.

ב.      אבי פסקל בסיור גיוס כספים בחו"ל

ג.       נמסר דו"ח כספי. היקף הפעילות הכספית ב 2004 הסתכם בכ 100 א/₪. הצעת התקציב ל 2005 כ 190 א/ ₪, מותנה במקורות שנצליח לגייס...

 

2.                   סיכום יום העיון מ 30.3.05

א.      השתתפו 68 חברי אהדה (לא כולל את אנשי התנועה).

ב.   מדברי החברים:

*  יום העיון היה חשוב ומעניין. השתתפות נמוכה יחסית של חברים.

*  יתכן שהפרסום לא היה מספק. יתכן שקיום יום עיון של "אילן" שבוע קודם גרע מההשתתפות...

* שינוי סדר היום ויציאתו של עו"ד מיכי דרורי לפני סיום הכנס (בגלל התחייבות אחרת) השאירו הרגשה לא טובה.

*  קשה לנבא מתי, לאיזה עניין ובאילו תנאים יבואו משתתפים רבים. בכל אופן הכנת יום עיון כרוכה בהשקעה רבה בלמידה ובלוגיסטיקה. למרות התחושה הלא נוחה, יש לקחת בחשבון שינויים הנגרמים מאילוצים של המשתתפים...

 

3.   תוכנית ליום העיון הבא

הנושא המרכזי ליום העיון הבא יהיה:

ביטחון סוציאלי לבעצ"מ, האם בדרך של קבלה אוטומטית לחברות בקיבוץ?

מהם הסיכויים והסיכונים לעניין הבטחת עתידם של בעצ"מ לעומת "הסכם אהדה"

סוכם - לקיים דיון מכין של המזכירות בנדון, בהשתתפות נציגי המחלקה המשפטית, הנציבות לשיווין זכויות לאנשים עם מוגבלויות, רשם האגודות השיתופיות ואחרים. לאחר הלמידה תחליט המזכירות על אופי יום העיון והתנהלותו.

 

 

סיכום ישיבת מזכירות אהדה מיום 3.5.05

 

נכחו:

אפרים שטרן, יחיעם יוגב, נורית מלמד, אמיר אופק, עפרה ארנון, משה טופח, אבי פסקל, מאיר וייס, נורית שחר, גיורא מרקר, אלי סומר, נירה ואלה, עטיר הרדוף, יעל אייזן, גדעון פלס

השתתפו:

צבי מנבר (המרכז לשיקום), רבקה וילנד והווארד כהן (אגף חברה), עו"ד מיכי דרורי ועו"ד אמיר גנז (מח' משפטית), עו"ד שלמה כהן ועו"ד רז אייזן (משרד ש. כהן), עו"ד כרמית דורון, הגב' דינה פלדמן – הנציבה לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות.

 

1.   דו"ח

א.      אבי פסקל מסר דו"ח על נסיעתו לגיוס כספים בחו"ל. (בוסטון, דטרויט, פילדלפיה, טורונטו). מטרת הנסיעה הייתה לבנות רשת של ידידים, אנשים פרטיים וארגונים יהודיים, שיתרמו ויסייעו בהשגת תרומות. מטרה זו הושגה בצורה יפה מאד. הנסיעה הבאה מתוכננת לאוקטובר. יש לצפות שבמועד זה נתחיל לראות גם פירות כספיים. דיון על גובה יעדי הגיוס יתקיים, כפי שסיכמנו בעבר, אחרי חזרתו של אבי מהנסיעה באוקטובר.

ב.      ענייני כספים - גדעון מסר על פגישה שהתקיימה עם המזכירים (ולוולה וגברי) בהשתתפות רבקה וילנד. במצב התקציבי של התנועה, בו מפעילים "מכבש צמצומים", אין סיכוי להגדלת השתתפות התנועה. השתתפות אגף החברה במימון הוצאות כמו אולם הכנסים, תפחת/תבוטל גם כן בשל הקיצוץ שנעשה בתקציבם. מאידך המזכירים מוכנים להירתם לסייע בהשגת משאבים מגורמים חיצוניים, כגון הביטוח הלאומי.

ניתנה הסכמה עקרונית של צבי מנבר להגדלת השתתפות המרכז לשיקום וייבדקו גורמים נוספים.

ג.       ברכות ואיחולים לחנוכת "בית יחד" במחניים (למבוגרים הלוקים בפיגור ונכויות נוספות) ולהנחת אבן הפינה להוסטל של "מרכז כוכב" בכפר ורדים.

 

2.    ביטחון סוציאלי לבעלי צרכים מיוחדים בקיבוץ

 

גדעון: המשתתפים, המשפטנים והאחרים, התבקשו לחוות דעתם לגבי סוגיות המעסיקות את חברי המזכירות כבר תקופה ממושכת מאד, ושבעיקרן הן חיפוש הדרכים הטובות ביותר להבטחת עתידם של בעלי הצרכים המיוחדים (בעצ"מ).

האם בדרך של קבלה (אוטומטית) לחברות בקיבוץ או בדרך של חתימת הסכמים אישיים ("הסכמי אהדה"). מהם הסיכויים והסיכונים לעניין הבטחת עתידם של בעצ"מ בכל אחת מהדרכים, הן ביחסים שבין בעצ"מ לקיבוץ והן ביחסיו מול רשויות המדינה (מיצוי זכויות מול הביטוח הלאומי, זכאויות דיור מול מנהל מקרקעי ישראל וכו')

 

הוצגה טבלת השוואה בין שני המסלולים שהוכנה ע"י הווארד כהן (אגף חברה, היח' להתחדשות):

  

 

השוואת דרכים להבטחת עתידם של בעלי צרכים מיוחדים

      לקראת הדיון במזכירות אהדה

 

 

 

הסכם "אהדה"

 

קבלה לחברות

 

סיכויים (בעד)

עיגון זכויות בהסכם (עם תוקף משפטי).

 

אורך  חיים של הסכם יותר מאשר

האי ודאות של התפתחויות של הקיבוץ המתחדש.

 

בהסכם ניתן:

1.       להבטיח דיור לכל החיים.

2.        שימוש בדירת ההורים (לאחר מותם) כמקור לתקציב השוטף.

3.        קביעת אחוזי השתתפות הקיבוץ ואחוזי השתתפות המשפחה.

4.        קביעה שבמידה ויש שיוך נכסים אין הורשת הנכסים ליורשים אחרים עד שלא סופקו כל הצרכים של בעצ"מ.

5.        קביעת פתיחה של תוכנית חסכון לפנסיה (או תוכנית חסכון מיוחדת).

 

הערה:

שום דבר לא שווה אם אין מקורות ברורים למימון התחייבויות.

 

 

סיכויים (בעד)

עיגון זכויות בתקנון

 

סיכונים

אי ודאות וערפל בקשר לעתיד הקיבוץ כקיבוץ ומעמד של חבר.

 

לעורר התנגדות של חברים בשל התלות שנוצרה.

 

מה יקרה בעת פירוק.

 

התנגדות לפתוח תוכנית חסכון ייחודית כאשר לא פותחים לכל החברים.

 

אי ודאות של המשך הערבות ההדדית.

סכנה שחלק מהקיבוצים לא יעמדו בהגדרות שנקבעו בועדת סיווג, משרד המשפטים ורשם האגודות.

 

הערה:

שום דבר לא שווה אם אין מקורות ברורים למימון התחייבויות.

 

 

 

 

נקודות עיקריות שעלו בדיון:

עו"ד אמיר גנז:

·        אין לצפות שכנסת ישראל תחוקק חוק המחייב קבלה אוטומטית לחברות בארגון וולנטרי. קבלה לחברות בקיבוץ, רק דרך השגת רוב מתאים באסיפה (קלפי).

·        הכנסת יכולה לחוקק חוקים נגד אפלייה. אך עצם היותו של אדם בן לחבר קיבוץ, איננה מקנה לו זכות חברות. הקיבוץ נמנע מלקבל לחברות גם מי שאינם דווקא בעלי צרכים מיוחדים, למשל על פי קריטריון של "יכולת התפרנסות"...

·        יש להניח שמרבית הקיבוצים יימנעו מקבלת בעצ"מ לחברות, בין היתר מהחשש שאם בעצ"מ יהיה חבר, יוכלו הוריו לעזוב את הקיבוץ ולהטיל  את האחריות לבעצ"מ על הקיבוץ. מכאן שיש להבטיח את זכויותיו של הבן בדרך חוזית.

·        מכיוון שישנה סכנה, המוחרפת בקיבוצים המופרטים, לפגיעה בזכויותיו של בעצ"מ, חשוב ביותר לחתום על הסכמים אישיים. 

·        צריך להתייחס בנפרד להחלטות מנהל מקרקעי ישראל (ממ"י), על פיה זכאים לשיוך דירות במחירי הטבה רק חברים, ולהגיע להסכמות עם ממ"י.

 

שאלה - עפרה: בעת פירוק קיבוץ, למי מעמד מועדף? הפנסיונר, החבר, התלוי בחבר?

 

אמיר: כולם יהיו נושים, אין סדר עדיפות. בית המשפט יוכל לקבץ קבוצות. מה שנאמר בתקנון הקיבוץ, שבעצ"מ מיוחדים יהיו בעדיפות על פני נושים אחרים, הוא רק במקרה של פירוק מרצון.

עו"ד מיכי דרורי:

·        קבלה לחברות איננה פתרון נכון וגם איננה ריאלית. ממליץ לחתום על "הסכמי אהדה". ההסכמים בעתיד יהיו גרועים יותר מהסכמי אהדה של היום.

·        אין תשובות טוטאליות. מהרגע שרוב "יכולתו של החבר", כלומר ההכנסה בקיבוץ הדיפרנציאלי הולכת לחבר, מוכתבת מכך גם יכולת החברה לספק לחבר ולתלויים בו "לפי צרכיהם"...

·        בעניין שיוך הדירות – צריך ללכת לממ"י ולבקש סידור מיוחד ל"תלויים בחבר". אבל צריך לזכור שהדיון הוא מול ממ"י ולא מול הקיבוץ.

 

שאלות:

נורית מלמד: איך אפשר לתת לבעצ"מ את כל הזכויות הנובעות מחברות ובנוסף לעגן בחקיקה את זכויותיו כבעל צרכים מיוחדים?

יחיעם יוגב: המחלקה המשפטית מייצגת את הקיבוצים – איך היא יכולה לייצג גם את החבר?

אמיר אופק: האם יש דרך לחייב אגודה לקבל אחוז מסוים של בעצ"מ?

 

תשובת מיכי: קיבוץ לא יכול לכתוב אפליות בתקנון, אבל יכול לבצע... למשל, יש קיבוצים שהוסיפו לרשימת החברים ששלחו למינהל גם את בעצ"מ. תקנות, לרבות תקנות הסיווג ובתוך זה הדאגה ל"תלוי בחבר הקיבוץ", שרשם האגודות עוד עובד עליהן, הן הדבר הכי פחות יציב .

נורית שחר: איך משפחתה של פנסיונרית יכולה לממן טיפולים לבת בעצ"מ? מימון הייעוץ המשפטי של הממסד הקיבוצי נעשה ממסי החברים. צריך שגם לחבר תהיה אפשרות להיעזר בו.

אבי פסקל: אחרי הדיון המזכירות צריכה לקבוע עמדה על מה נלחמים...

הווארד: צריך לראות למה הולכת האנרגיה ולבנות מנגנונים נכונים.

1. הסכם פרטני על בסיס הסכמי "אהדה", הכולל קרן פנסיה והבטחה שרשת הביטחון תחול גם על בעצ"מ.

2.  קרן מילואים שתכלול גם את בעצ"מ

3. דיור - לפעול שיחול גם על בעצ"מ

 

עפרה: מי מאשר לקיבוץ להתפרק? מה קורה במקרה של פירוק הקיבוץ לערבות ההדדית? אי קבלת נכים לחברות זו אפלייה. איך מוגן חבר בקיבוץ שאיננו חתום על הסכמי אהדה. אולי צריך להיות עו"ד שרואה את הצרכים שלנו ולא של הממסד?

גיורא:  רואה את עצמו, בשל הרקע האישי, גם כהורה לבעצ"מ וגם כאיש הממסד. רוצה לראות איך יחד מגבשים הסכמות. נושא שיוך הדיור, שאיננו פתור למי שאיננו חבר, מחייב פתרונות יצירתיים ומחייב שיתוף פעולה עם התנועה והמחלקה המשפטית. הדרך איננה סלולה ונדרשת עבודת מטה לחיפוש פתרונות.

 

עו"ד רז אייזן:

    אחראי לתחום בעצ"מ במשרד שלמה כהן. חושב שהתהליך צריך להיות הוגן ונכון. אמנם, במקרה של משפט, לא יוכל לייצג את החבר מול הממסד, אבל מאמין בדרך של גישור, כאינטרס הדדי של הצדדים. הדבר הכי פחות רלוונטי להבטחת עתידם של בעלי צרכים מיוחדים הוא החברות בקיבוץ. בעד הסכמים לטווח ארוך ככל האפשר. יש לנסח מסמך שיעגן חוקית את נושא הורשת הדירה, משום שההתניה על ההורשה הינה בניגוד לסעיף 8 של חוק ההורשה. בעניין הדיור, צריך ליצור זכות חוזית מול הקיבוץ ולאו דווקא הורשה. צריך להעמיד נכסים של הקיבוץ לטובת מילוי ההתחייבויות מול בעצ"מ.

עו"ד שלמה כהן: הקיבוץ כרגע בתקופת מעבר. צריך בתקופה כזאת לתת פתרונות מיוחדים. לדוגמא – לפנסיונרים. המשרד עושה עשרות גישורים. לגבי שיוך דירות, בחלק ניכר מהמקרים ממליץ לקיבוץ לכלול גם את בעצ"מ ברשימת הזכאים לשיוך. אח"כ צריך להחליט אם וכמה צריכה המשפחה להשתתף בתשלומים הנגזרים מערך המבנה והפיתוח.

 

גב' דינה פלדמן – הנציבה לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות:

א.      ועדת יהלום. טרם נמצא יו"ר מוסכם. מכיוון שאני אינני עו"ד וחלק ניכר מן הנושאים שעל הפרק הם משפטיים בעיקרם, תהיה היועצת המשפטית של הנציבות חברה בוועדה. מאד חשוב ש"אהדה" ו"חמד" יבואו לוועדה עם עמדה משותפת.

ב.      עמדתי העקרונית והחד משמעית היא שמתוקף חוק השוויון לא יתכן שתהיה אפליה. צריך שעל פי חוק תהינה מקסימום זכויות ומקסימום אי אפלייה. צריך לראות את הדרך שבעצ"מ מיוחדים בקיבוץ יהיו חברים. יש מנגנונים של אפליה מתקנת. הדבר לא מונע הסכמים מיוחדים.

 

צבי מנבר: עניין החברות לא רלוונטי. הבנים הם אזרחי המדינה. יש לדאוג שהבנקים למשכנתאות ייתנו מענקים לכל הקבוצות ולא רק לרשימה. אפשרות לשימוש במנגנון ייצוגי, כדוגמת הסנגוריה הציבורית. 

 

עו"ד עטיר הרדוף: "אהדה" צריכה לחשוב על כך שעד שהוועדה תוציא החלטות – "הסוסים יברחו" . שהרשם יקבע בהקדם מה צריך לעשות, בטרם יהיה מאוחר מדי. צריך ליישם את דגל השוויון – בעיקר באמצעות הביטוח הלאומי. צריך לדון בקריטריונים לזכאות של חברי הקיבוצים ולבטל החלטות שהתקבלו לפני שנים והפוגעות היום,צריך להחליט על סף מינימום.

 

עו"ד כרמית דורון: בסוף היום צריך לדון בשאלה כמה הכי הרבה כסף ניתן להעמיד לרשות בעצ"מ. החברות לא נותנת דבר. חלק מהבנים עליהם אנחנו מדברים אינם כשירים מבחינה משפטית. חוזה אישי תמיד טוב מחוזה קבוצתי. תקנון קיבוץ הוא חוזה קבוצתי שניתן לשנות אותו. אפשר גם לפגוע בקבוצות חלשות. החברות משחררת את המדינה מדאגה לבעצ"מ. האפוטרופוס הכללי חייב לדאוג לכל מי שאיננו יכול לדאוג לעצמו – גם למי שלא הוכר כפסול דין. הכתובת בסוף היום – האפוטרופוס הכללי.

 

הנציבה: נקודות עיקריות: בטחון סוציאלי לבעלי הצרכים המיוחדים, סל אישי. מסלול מרכזי – עבודת מטה מול הביטוח הלאומי – כמו כלל בעלי הצרכים המיוחדים במדינה. ממליצה לקיים פגישה עם מנכ"ל הבטל"א , יגאל בן שלום. האפוטרופוס הראשי יכול להיות כתובת לאפוטרופסים אך לא לבעצ"מ עצמם. תמליץ למשפטנים במשרד המשפטים לעבור השתלמות בעניין בעצ"מ בקיבוצים. יש יחידה שיכולה לתת סיוע משפטי. ייתכן שמישהו מהנציבות יתמחה בנושא. לא מעניין על שם מי תירשם הדירה. מוכנה להיות כתובת לסיוע בעתיד ככל שתתבקש.

 

סיכום :

 

1. המלצות המשפטנים שהשתתפו בדיון הן חד משמעיות – הם מצדדים בחתימת הסכמים אישיים ורואים בדרך זו מסלול חזק ונכון יותר להבטחת עתידם של בעצ"מ.

2.  המזכירות תדון בעניין אופי יום העיון הבא והתנהלותו.

 

3. נפעל לקדם, בעזרת ברית פיקוח וגופים נוספים, את הכנת מסמך הדרישות מול הביטוח הלאומי. לאחר השלמתו הוא יוצג, בסיוע מזכירי התנועה, בפני מנכ"ל המשרד.

 

                                                                                                       רשם- גדעון

 

מהלך לקידום יישום פרק הנגישות שהתקבל בחקיקה - נורית מלמד

בעקבות פגישת "קואליציית הארגונים"  ב 19.5.05

 

עם קבלת "חוק הנגישות", התקיימה פגישה של קואליציית הארגונים מייסודה של "בזכות", מטה מאבק הנכים וארגון "שתיל".   החוק דורש התקנות תקנות על ידי תשעה משרדי ממשלה שונים.  התקנות אמורות להוות הנחייה לדרכי הפעלת החוק.

נקבע בחקיקה כי אנשי הארגונים השונים ישתתפו בקביעת התקנות.  בישיבה נקבעו דרכי פעולה:  כל ארגון יביא את אשר נראה לו כנכון להכניס בתקנות ואנשים מטעמנו ישבו עם המשרדים השונים לגבי התוכן.

מדובר על הנגשות לגבי כל סוגי הנכויות: פיזית, נפשית , שכלית וחושית.  קיימים נכים המסוגלים לבטא את צרכיהם בעצמם והם כמובן עושים זאת, אך קיימות נכויות בהן אנחנו, אולי גם בעזרת אנשי מקצוע מתאימים, נוכל להביא לביטוי את צרכיהם בנושא הנגישות.

על פי החוק, אמורות התקנות להיות מוגשות תוך שנה לאישור הכנסת וכעבור חצי שנה נוספת עליהן להיות מאושרות ומופעלות.

כמה ממשרדי הממשלה  החלו כבר לעבוד על התקנות ובמהרה נעמיד צוותים שלנו לעבודה איתם. אפשר למצוא את החוק כולו באתר האינטרנט. תקציר, הנוגע לנושא התקנת התקנות, נפרסם באתר של "אהדה" .

שיהיה לכולנו בהצלחה ונקווה שאכן בעזרת כולנו נוכל למצות את המיטב מחוק זה, שהתקבל לאחרונה.

בברכה,

נורית מלמד


"קשר הצבע 2"

 

בימים אלה מוצגת בגלריה של קיבוץ מחניים תערוכה של אמנים הלוקים באוטיזים. אתם מוזמנים לבוא ולראות! אין ספק שהחוויה מרגשת.

 

דברים לפתיחת התערוכה:

תחת האבחנה "אוטיזם", כלומר תחת ההגדרה שמשמעה המילולית אי יכולת ליצור קשר עם אחרים ועם המציאות, אלא לראות את הכל מתוך הרהורי הלב ובצורה מופנמת, מתגלה כאן שפה, כלומר דרך קשר מדהימה, חודרת לבבות. אמירה סוערת ומסעירה...

שפה המצליחה להעביר תמונות מעולמם הפנימי העשיר עד התפוצץ, של הציירים הצעירים והמחוננים הללו.

מי שהגדיר אוכלוסייה כזו כ"נטולת יכולת ליצור קשר", כנראה לא קלט, כמו רובנו, כי הקושי ליצור קשר מצוי בדרך כלל בנו, באוכלוסייה ה"בריאה" והמגדירה.

באו החבר'ה האלה והראו לנו את דלותנו במלוא עירומה.

איזה פרץ רגשות, איזו עוצמת ביטוי, איזו צבעוניות נפלאה. כאילו באו לומר לנו אנחנו מבינים כי אתם מוגבלים ביכולת הקליטה, כי קשה לכם מאד להבין אותנו אז נשדר לכם את זה חזק חזק, שתקלטו.

אתם קולטים ?

עברנו את מחסומיכם ?

 

מזל נפל בחלקם של הצעירים הללו לזכות במורים כאלה, רגישים כאלה, קשובים כאלה, שידעו לעזור לציירים החסומים הללו להיפתח, לחשוף את עוצמת רגשותיהם מן הנסתר, לאמירה חזקה ומרגשת כל כך בדרך של יצירות קסם כאלו.

נקיות נקיות, צלולות צלולות, לא תמצא בן בדל זיוף.

כלילות התום !

 

תודה לכל מי שאפשר לנו לדמוע מהתרגשות...

 

 

אבא של מתן         


*    *   *

 

 

 

 

א ה ד ה   ארגון הורים לעזרה עצמית

ע.ר  - מוסדות חינוך ותרבות של התנועה הקיבוצית.

סמינר אפעל, רח' היסמין 1 רמת אפעל  52960  טל. 03-5301206  פקס. 03-7361051

www.ahada.co.il              e-mail: pelles@mahanayim.org.il