|
כיצד להקנות לבעלי מוגבלויות בקיבוצים שאינם יכולים להתקבל לחברות בקיבוצם, לפחות את הזכויות המוקנות לחברים ה'רגילים', הנובעות מעצם מעמד החברות בקיבוץ, ומותנות בו [מתוך מכתב שנשלח] קיבוץ יטבתה, ג' באב ה' תשס"ה, 8.8.2005 לכבוד 1. נציבת השוויון לאנשים בעלי מוגבלויות במשרד המשפטים, ד"ר דינה פלדמן 2. עו"ד בלהה ברג, נציגת הנציבות ב'ועדת דולב' לענין שוויון בעלי מוגבלויות בקיבוצים. בענין: תקנות רשם האגודות השיתופיות (במשרד התמ"ת) בנושא הערבות ההדדית בקיבוצים - זכויותיהם ומעמדם של בעלי מוגבלויות בקיבוצים. שלום רב. 'ועדת דולב' מונתה ע"י היו"ר הקודם של ועדת הרווחה, הבריאות והעבודה בכנסת, ח"כ שאול יהלום על מנת שתמליץ בפני הועדה "בדבר הדרכים בהן יש לנהוג בקיבוץ השיתופי והמתחדש, בשאלת מעמדם, זכויותיהם, וחובותיהם של חברי ובני קיבוץ בעלי צרכים מיוחדים התלויים בהוריהם – חברי הקיבוץ, ושל חברים בעלי נכות - - - אנו יוצאים מתוך הנחה כי המלצות הועדה... (ו)במידת הצורך יהוו בסיס לחקיקה בכנסת." [מתוך כתב המינוי]. הועדה נתבקשה תחילה להגיש המלצותיה עד לראה"ש ה'תשס"ו (אוקטובר 2005). בינתיים פורסם בשבועוני הקיבוצים ובאתר האינטרנט של התנועה הקיבוצית: kba.org.il) כי כבר הונח על שולחן שר התמ"ת, לחתימתו, הנוסח הסופי של התקנות שתחייבנה את הקיבוצים בדבר נושאים שונים, ולענייננו: תקנות בדבר הערבות ההדדית, כאשר גם כל שאר התקנות נוגעות במישרין או בעקיפין ל"מעמדם, זכויותיהם וחובותיהם" של חברי קיבוץ והתלויים בחברי קיבוץ, שהם בעלי מוגבלויות. נאמר שעדיין על השר ללמוד את הסתייגויותיה של הפרקליטות הראשית לנוסח התקנות שהניח לפניו רשם האגודות השיתופיות, שעיקרן כנראה: עד כמה להשאיר לכל קיבוץ - שהוא ארגון וולנטארי -את חופש הבחירה במידת הערבות ההדדית לה הוא יתחייב ואותה הוא יישם, או עד כמה יש ליצור בתקנות מידה של ערבות הדדית שתחייב את הקיבוצים בתור שכאלה. כך גם לגבי שאר העניינים שבתקנות, כמו את מי לקבל ואת מי לא להתקבל לחברות בקיבוץ, נושא הייצוג המשפטי ומימונו במחלוקות שבין הקיבוץ לחבריו ועוד. כידוע – תקנות בחתימת השר הן דבר חקיקה לכל דבר (אינני יודע אם הן גם טעונות אישור ועדת העבודה והרווחה בכנסת), ומרגע שנחתמו ופורסמו ברבים, יש לנהוג על פיהן ! אחד המרכיבים שבבסיס המחלוקת הקיימת בין ה'מימסד' הקיבוצי (במזכירות התנועה הקיבוצית, ובמחלקה המשפטית שלה, ובמזכירויות והנהלות הקיבוצים השונים) לבין ארגוני הנכים הקיבוציים והכלליים (אהד"ה, חמ"ד ואחרים), היא השאלה כיצד להקנות לבעלי מוגבלויות בקיבוצים לפחות את זכויות החברים ה'רגילים', זכויות הנובעות מעצם מעמד החברות בקיבוץ, ומותנות בו: יש מי שגורסים שיש לחייב את הקיבוצים לחרוג מן הקריטריונים המקובלים עליהם בדרך כלל בתהליך הקבלה לחברות של כל אדם, ולקבל בעלי מוגבלויות לחברות ללא 'תנאי הסף' ואמות המידה הרגילים, וכך להקנות לבעלי המוגבלויות את הזכויות שהן לכאורה זכויות היסוד של כל חבר (כדוגמת הפרשה לפנסיה, שיוך דירות ונכסים אחרים, הקצאת תקציבים שונים ועוד). בכך נתלים בעלי גירסה זאת במעין מנגנון של 'אפליה מתקנת', הבא לאזן את אי יכולתם,שלא באשמתם, של בני קיבוצים לעמוד בתנאי הסף לקבלתם לחברות. לעומתם יש מי שגורסים ש- 1. אין לחייב קיבוץ, שהוא ארגון וולונטארי, לקבל לשורותיו את מי שאינו מתאים על פי כללי החברות ואורחות החיים הקיימים בו ומקובלים על חבריו, ומנוסחים בתקנונו. 2. אין לקבל לחברות מי שאינו כשיר לשיקול הדעת הדרוש בתהליך הגשת הבקשה להתקבל לחברות (שהרי הקבלה לחברות כמוה כמעין 'חוזה' האמור להחתם בין המועמד, כאשר יתקבל לחברות, לבין הקיבוץ), לא כל שכן לא תמיד ישנו לבעל המוגבלות היכולת לשיקול הדעת הכרוך במהלך החיים הרגיל בקיבוץ, שאחד מיסודותיו הוא הזכות לשותפות מלאה בהליכי קבלת ההחלטות ובקביעת התקנון, אורחות החיים, ושאר החלטות חשובות בחיי הקהילה הקיבוצית ובחיי חבריה. את זכויות היסוד מהן בעל המוגבלות בקיבוץ לא יוכל להנות מכיוון שאינו חבר יש, לדעת בעלי גירסה זאת (שאין לחייב קיבוצים לקבל לחברות בעלי מוגבלויות) לעגן בהסכמים שייחתמו בין הקיבוץ לחברים שבהם תלויים בעלי המוגבלויות (בעיקר: הורים-חברים של בנים ובנות בעלי מוגבלויות, המונעות מהם להתקבל לחברות). כאמור: זהו מרכיב מרכזי בבסיס הבעיה הקיימת כיום, והיוצרת מחלוקת בקרב הנוגעים בדבר, שאחדים מהם יציגו עמדותיהם ב'ועדת דולב', אם כחברים בה, כנציגי הגופים השונים, ואם כ'עדים חיצוניים'. ולענין ה"מירוץ" שבין 'רשם האגודות השיתופיות' לבין 'ועדת דולב' – מי יקדים את מי בהשלמת 'מעשה החקיקה': אם ייחתמו 'תקנות רשם האגודות השיתופיות' ע"י שר התמ"ת לפני ש'ועדת דולב' תשלים את עבודתה ותגיש את המלצותיה לועדת הרווחה והעבודה של הכנסת, יהיה מעמד המסקנות מלכתחילה כאילו הן 'הצעות' בלבד, לשיקול דעתם, סדרי עדיפויותיהם ונדיבות רוחם של הקיבוצים השונים. מי שישארו אולי גם להבא תלויים ב'חסדי' הנהלות הקיבוצים ומנהליהם יהיו בעלי המוגבלויות, שכל מעשה הקמת 'ועדת דולב' הרי בא להגן עליהם ועל רווחתם ועל איכות חייהם הבסיסיות! אודה לכן אם תקחו לתשומת ליבכן את דברי אלה, ואם ניתן - תפעילו את השפעתכן שלא ייחתמו התקנות ויכנסו לתוקף בטרם הוכנסו לתוכן ה'עוגנים' החוקיים להבטחת צרכיהם של בעלי המוגבלויות בקיבוצים, או שיובטח שאינן בבחינת 'סוף פסוק' ביצירת הכלים להבטחת מחייתם ועתידם של בעלי מוגבלויות בקיבוצים. בברכה, ובתודה מראש! דני ואלה, קיבוץ יטבתה העתקים: אבשלום דולב, ח"כ שאול יהלום.
|